עריכת הדף "מיכאל בלינר" (פסקה)

==תולדות חיים==
אביו היה ר' שמעון בלינר, מחסידי [[אדמו"ר הצמח צדק]]. ר' מיכאל עצמו היה [[הליכה ברגל לרבי|מההולכים רגלי]] לאדמו"ר הצמח צדק.

ר' מיכאל שימש שנים רבות כ[[משפיע]] קהל עדת החסידים ב[[נעוול]], תוך שלפרנסתו עבד כבונה תנורים, עד ש[[אדמו"ר הרש"ב]], ביקש ממנו לעבור ל[[ליובאוויטש]] ולשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. אנשי נעוול לא רצו לוותר עליו, וכתבו יחד מכתב לרבי הרש"ב בבקשה להשאירו בעירם. ואולם [[אדמו"ר הרש"ב]] ענה כי עבודתו בתומכי תמימים נחוצה יותר.

ב[[תומכי תמימים]] מסר שיעורים ב[[תניא]] ו[[התוועדות|התוועד]] עם תלמידי התמימים. עליו העידו תלמידיו כי הוא החדיר את יסודות החסידות וה[[עבודה]] בבחורים כך שניכרו בהם גם שנים רבות לאחר מכן. בד בבד, היה מסור לטובתם הגשמית של ה[[תמימים]] ודאג להם לצרכיהם הגשמיים, למאכל וללבוש מתאים, ואף טיפל בענייני שחרורם מהצבא.

לעת זקנתו הפסיק למסור שיעורים ולהתוועד עם הבחורים. מנהל הישיבה ר' [[אליעזר קפלן]] שאל את [[אדמו"ר הרש"ב]] האם להמשיך לשלם לו את משכורתו (שעמדה על ט"ו רובל בחודש), וענה אדמו"ר הרש"ב: {{ציטוטון|מיכאל איז ווערט די געלט, אז ער גייט דורך איבערן הויף}}.

ר' מיכאל לא היה מונח בענייני העולם הזה, כך למשל, לא היה לו מושג איך וכיצד יש להתלבש בצורה מכובדת. הרבי סיפר פעם, כי גם בהליכתו ברחובות [[פטרבורג]], לא היו כפתוריו רכוסים כסדרם. לעומת זאת, היה ר' מיכאל מונח לחלוטין ב[[חסידות]]. בסוף ימיו העיד על עצמו, כי בתקופות מסוימות בחייו היה מונח אצלו כי אם יעבור עליו יום בלא לימוד [[לקוטי תורה]], לא תהיה לו סיבה להמשיך לחיות...

נפטר ב[[מוצאי שבת קודש]], [[כ"ח חשוון]] [[תרע"ב]]. בהלווייתו שהתקיימה למחרת, השתתף [[אדמו"ר הרש"ב]], בעוד [[אדמו"ר הריי"צ]] היה מנושאי המיטה עד [[בית עלמין|בית העלמין]] של [[ליובאוויטש]], שם נטמן.