עריכת הדף "מבצע נרות שבת קודש" (פסקה)

==היסטוריה==
בשנים קדמוניות היה נהוג בכמה מחצרות החסידים ואף במקומות נוספים שנשים מתחילות להדליק נרות כבר מגיל צעיר. כך לדוגמא היה נהוג בחצרות [[בעלז]], [[באבוב]], [[גור]], ויזניץ, ואף ב[[ליטא]] בחצר [[וולוז'ין]] אצל רבי [[חיים מבריסק]] ועוד. {{הערה|[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4611&hilite=971b85c1-9389-455d-af95-6bce646a1e54&st=בעלז&pgnum=322 שיחות קודש תשל"ה חלק א], באתר היברובוקס. (בחצרות חסידיות רבות מקובל בבתי האדמו"רים שהבנות מדליקות נרות ש"ק, ובחלקן נוהגות כן מגיל י"ב שנה (כך נהגו בחסידות טאהש, וכן בצאנז-באבוב וקמינקא, אפטא, ויזניץ, טשרנוביל, רוזין וסלונים. מובא בספר "עבודת הלוויים" - טאהש, עמ' קכד). הרבנית מסקווירא, נכדת המהרי"ד מבעלזא, החלה להדליק נר שבת מגיל י"ב כנהוג בבעלזא (מבאר השבת (פאללאק), מנהגי ליל ש"ק, חלק א, עמ' עד). בבית אדמור"י ויזניץ נהגו שהבנות ידליקו מגיל בת מצווה ב' נרות בברכה (אוצר הליכות והנהגות, מנהגי ה"ישועות משה" מויזניץ, עמ' נא)). מנהג זה שהבנות מדליקות נש"ק, מובא גם בספר "ערוך השולחן" (או"ח, רסג, ז) שמחברו היה מגדולי הפוסקים האשכנזים. הרבי הזכיר את דברי "ערוך השולחן" בזה בשיחותיו (שיחות קודש תשל"ה ח"א עמ' 5. שם, עמ' 300) ובאגרותיו (אגרות קודש, חלק ל, עמ' כו-כז).} מבין רבני מרוקו, הבאבא סאלי תמך במבצע נש"ק, והרב שלום משאש פסק שבנות רווקות המתארחות בבית אימן, יכולות להדליק נרות שבת ולברך עליהם אם אינן רוצות לצאת ידי חובתן בנרות בעלת הבית, וטוב שתדלקנה בחדר המיוחד להן. (ילקוט שמ"ש, הלכות שבת, עמ' עט). ובקונטרס נרות שבת קודש, א, להרשד"ב לוין שי', עמ' 29, הערה 58, מביא פירוט מדויק ועדויות ששמע איש מפי איש מכל חצרות האדמו"רים והרבנים שבנותיהם נהגו להדליק נש"ק כבר מקטנותן. עיין שם בארוכה.}}. 

 
===רקע===
לאחר דיווח ב[[בטאון חב"ד]] על פעילות של [[נשות חב"ד]] ב[[עפולה]] בחלוקת ערכות נש"ק{{הערה|הדבר החל לאחר שאחת מנשות חב"ד בקהילה (רעייתו של הר' ד.ק.) עברה טיפולים רבים בבית הרפואה בקשר לילדים וכאשר שהתה במקום בימי שישי חילקה גם לנשים נוספות במחלקה.}}, הרבי התחיל המבצע ואמר שכבר התחילו במקום אחד{{מקור}}.

[[קובץ:מבצע נש''ק חב''ד עפולה.jpg|ממוזער|[[מבצע נש"ק]] פעילות של נשות חב"ד עפולה שדווחה בבטאון חב"ד, מספר שנים עוד קודם שהתחיל המבצע בפועל.]]

===תחילת המבצע===
המבצע החל בפועל ב[[שיחה]] אותה נשא [[הרבי]] בפני החסידים ב[[כ"ד אלול]] [[תשל"ד]], בה דיבר ועורר אודות כך אשר כל אשה ובת בישראל, תשתדל בקיום מצות הדלקת נרות [[שבת קודש]] ויום טוב, וכמו כן - בנות יתחילו להדליק נרות שבת מגיל חינוך. 

לאור דברי הרבי, מדי [[יום שישי]] יוצאות נשים למרכזי קניות, ל[[בית רפואה|בתי-רפואה]] ולבתי-ספר, על-מנת לחלק בהם נרות שבת-קודש לנשים ובנות יהודיות. בה-בעת, הרבי דורש מהן לשמור על כללי ה[[צניעות]] היהודיים, כמקובל מדורי-דורות.

הרבי אף הורה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&hilite=12110393-6b3b-42f8-97d7-ca445db01c37&st=נרות+שבת&pgnum=23 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 23)]}} שכל הפרטים של מבצע זה אמורים גם בנוגע להדלקת נרות [[יום טוב]].

במשך השנים הלכה והתרחבה הפצת הערכות, כאשר בארץ הקודש פועלת מחלקה מיוחדת בתוך ארגון [[נשי ובנות חב"ד]] הדואגת להפצת ערכות ממותגות ומסובסדות להקלה על קיום ההוראה, ולקיום מבצעי עידוד לבנות התיכון והסמינר לחלוקת הערכות, כאשר בשנת [[תשע"ט]] חולקו באמצעות הארגון בישראל בלבד מעל ל-1,200,000 ערכות (בנוסף לערכות המחולקות באופן פרטי, ועל ידי ארגונים חב"דיים אחרים).

===מדברי הרבי בנוגע למבצע===
[[קובץ:מבצע נשק.jpg|ממוזער|קופסת גפרורים שהעניק הרבי למרת אסתר שטרנברג מראשי המתעסקות במבצע בי"א ניסן תשל"ה בחתימת שמו הקדוש (מתוך 3000 חפיסות גפרורים שהורה הרבי להדפיס באותו יום)]]
{{חלונית
|כותרת = פמוט שלישי
|תוכן = מענה [[הרבי]] למערכת עיתון "משיח טיימס" שיוצא לאור על ידי ארגון [[צבאות השם]] צבאות בניו יורק, לאחר שהכניסו את שער העיתון של אלול תשמ"ה – תשרי תשמ"ו. על השאר נראו בין השאר "כף מאזניים", שבכף האחד כדור הארץ, ובכף השני והמכריע כמה מצות שעושים ילדי צבאות השם, בין השאר שני נרות שבת קודש: '''כמדובר כ"פ''' [כמה פעמים] '''כדאי להוסיף נר קטן ג''' [שלישי] '''בין ב' הנרות או מצידם'''.

'''אזכיר עה"צ''' [על [[הציון של אדמו"ר הריי"צ|הציון]]] '''שיהא בהצלחה'''
|מקור = ליקוט מענות קודש תשמ"ה
}}

הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&hilite=12110393-6b3b-42f8-97d7-ca445db01c37&st=%D7%A0%D7%A8%D7%95%D7%AA+%D7%A9%D7%91%D7%AA&pgnum=22 לקוטי שיחות ח"ט עמ' 22)] במקום אחר הרבי מסביר הטעם ההלכתי האם הוא מצד כבוד השבת או [[עונג שבת]] או [[שלום בית]]. היום לכאורה הטעם הוא מצד עונג שבת.}} מסביר, כי מהותם של נרות שבת מבוארת בזוהר הקדוש ובמקומות נוספים - להוסיף אורה, [[רוחניות|רוחנית]] ו[[גשמיות|גשמית]], כתיקון לכך ש"חווה כיבתה נרה של עולם", ולכן הגם שבדורות הקודמים היה נהוג, שהגם שכל אשה ובת מחויבים בעצם בהדלקת נרות השבת, היו הבנות יוצאות ידי חובה בהדלקת הנרות של אימן, אך כיום שהחושך מאפיל על העולם, יש צורך להגביר את האורה הרוחנית והגשמית כאחד ולדאוג שכל בת תדליק נרות שבת, ותברך עליהן בשם ומלכות{{הערה|1=להרחבה ראו [https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/08/17-08-2022-15-44-20-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%93-%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA-%D7%A7%D7%99%D7%A5-%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf האם מותר לבת לברך על הדלקת נרות?], קובץ לימוד ישיבת קיץ חיילי בית דוד תשפ"ב עמוד 29.}}.

פשוט ומובן שאם יסבירו לה, את הכוחות שהיא מקבלת מהשם כדי להוסיף אורה ולהביא להשראת ה[[שכינה]] בבית, גם היא תהיה מאושרת בזכות שנפלה בחלקה.

וכדי להצליח בדבר זה, ידוע המנהג לתת מעת בקופת [[צדקה]] לפני הדלקת הנרות{{הערה|ראו גם מכתב הרבי: '''מדוע מחלקים מטבע לצדקה דווקא במבצע נש"ק?''', אגרת משנת תשל"ה בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד גליון 1964 עמוד 8.}}, ומן הראוי לחנך גם את הבת לתת [[צדקה]] קודם הדלקת הנרות כדי לחנכן גם במנהג טוב זה, וכדי לחנכן להרגיש בצרת יהודי אחר - שאינו הולך לו הכל כראוי. עם זאת, כאשר מעוררים על נתינת מטבעות לצדקה לפני הדלקת נרות, יש להדגיש שאסור לאשה לטלטל את הקופה לאחר ההדלקה{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2020/08/%D7%9C%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%98-%D7%9E%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%A9-%D7%AA%D7%A9%D7%9E%D7%92.pdf ליקוט מענות קודש תשמ"ג, אות כו].}}.

יש לעשות את המצווה ב[[שמחה|שמחה ובטוב לבב]], וכאמור בזוהר הקדוש{{הערה|1= בראשית מח, ב.}} בנוגע למצווה זו, שתעשה "בחדוה דלבא ורעותא".

הרבי ציין כי המנהג הוא שהבת מדליקה את הנרות לפני האמא, והקטנות לפני הגדולות, זאת על מנת שהאמא והאחות הגדולה יוכלו להשגיח על הבת הקטנה שההדלקה תהיה כשורה וכנדרש{{הערה|ז' אלול תש"נ, התוועדויות חלק ד' עמוד 211. כ"ז אלול ה'תנש"א, התוועדויות חלק ד' עמוד 224. וראו גם מכתב הרבי לרב אלכסנדר סנדר יודאסין, ניצוצי רבי שבועון התקשרות אלול תשפ"ב עמוד 10. אגרות קודש חלק ל' עמוד לג. שיחת ו' תשרי תשל"ה, שיחות קודש חלק א' עמוד 37 (שולחן מנחם חלק ב' עמוד ס').}}.

אשה שכתבה לרבי (בשנת תשי"ז) שדואגת מכך שנרות השבת שלה נופלים וכבים, כתב הרבי שזהו כעין סימן לכך שבעלה צריך להוסיף בלימוד החסידות, המאור שבתורה, והוספה באור ברוחניות, תגרום לכך שהבית יהפוך למואר בכל המובנים{{הערה|שבועון בית משיח 1199 עמוד 31.}}.

מבצע זה הוא אחד משלושת המבצעים הקשורים לנשות ישראל, שראשי התיבות שלהם הוא חנ"ה, '''ח'''לה - כשרות האכילה ושתיה, '''נ'''דה - טהרת המשפחה, ו'''ה'''דלקת הנר.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16033&hilite=4a087f1a-5bb1-432f-abc7-75b3143dd870&st=%u05e0%u05e8%u05d5%u05ea+%u05e9%u05d1%u05ea&pgnum=153 התוועדויות [[תשמ"ג]] חלק א' עמ' 74 (78)]}}
- נרות [[שבת קודש]] ויום טוב.

===זמן התחלת ההדלקה===
נהוג שבנות מתחילות להדליק מאז שמבינות את משמעות הדלקת הנר, והפעם הראשונה שמדליקות היא בחג הראשון שהדבר מתאפשר, וזאת על מנת שתוכל לכוון באמירת [[ברכת שהחיינו]] של החג גם על התחלת ההדלקה.

כאשר הרב [[חיים שלום סגל (עפולה)|חיים שלום סגל]] נכנס עם רעייתו ובתו הגדולה ל[[יחידות]] התעניין הרבי בנוגע לגיל הילדה, וכשהשיבו שהיא בגיל שנה וחצי, אמר הרבי שתתחיל להדליק לערך עוד חצי שנה. כשהשיבו ההורים שהחלו להדליק עמה כבר בשבת הראשונה לאחר שהרבי יצא בהכרזה על 'מבצע נש"ק', הביע הרבי שביעות רצון.