עריכת הדף "מאיר מברדיטשוב" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ל[[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]] ולאימו הרבנית פערל, נקרא ע"ש סבו רבי מאיר מהוסאקוב.

את עיקר חינוכו קיבל מאביו [[רבי לוי יצחק מברדיצ'ב]]. התחתן עם פייגא ביתו של רבי אליעזר ראש ישיבת פינסק.{{הערה|חותנו היה רבי רבי ישראל איסר אבדק"ק פינסק, חתנו של מחבר המהדורא בתרא על ה[[מהרש"א]], שהיה גם חתנו של המהרש"א. הוא היה גם מצד אחר מנכדי המהרש"ל. רבי אליעזר הלוי היה מתפלל בשטיבל אחד עם רבי [[שלמה מקרלין]], והיו מחלקים ביניהם את תפילות השבת. הוא היה גם ידידו הקרוב של מחותנו רבי לוי יצחק. רבי [[אהרן הגדול מקרלין]] היה אומר שכאשר [[אליהו הנביא]] בא ביום השוק, הוא מבקר אצלו או אצל רבי אליעזר הלוי.[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3884&hilite=69e6b344-a614-493a-aa6f-7f0723a2cded&st=%D7%9E%D7%90%D7%99%D7%A8+%D7%9E%D7%A4%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%91&pgnum=95 זכרון טוב]}}

היה מחותנו של [[אדמו"ר הזקן]]. הרבנית [[שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|שרה בתו של האדמו"ר האמצעי]] נישאה לבנו של רבי מאיר, הרב [[אליעזר דרבמיקר]].

בקיץ תקס"ד התקיימו קישורי התנאים וב[[שבת]] פ' נשא בשנת [[תקס"ז]] התקיימה החתונה ב[[זלאבין]]. בחתונה השתתפו הן [[אדמו"ר הזקן]] והן ר' [[לוי יצחק מברדיטשוב]], (עם זאת רבי מאיר עצמו לא השתתף בה מפני שהוא נפטר כשנה לפני) והיא נודעה בשם [[החתונה הגדולה בז'לובין]]. היה זו החתונה הראשונה בין נכד הבעל התניא לבין רבי לוי יצחק מברדיטשוב. 

נפטר ב[[כ"ט שבט]] [[תקס"ו]] בחיי אביו, אביו רצה מאוד לנחיות אותו בחזרה, אולם אשתו מנעה זאת ממנו. לאחר פטירתו שלח לו [[אדמו"ר הזקן]] [[אגרת הקודש - סימן כ"ח|אגרת תנחומין]], שהודפסה ב[[ספר התניא]].

חידושיו הרבים נדפסו בספר "כתר התורה", וחלקם בספרו של אביו "הקדושת לוי".