עריכת הדף "
ליצנות דיבורי איסור ודברים בטלים
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==ההבדל ביניהם== דיבורים בטלים הם דיבורים '''מותרים''', אלא שמדבר ללא צורך ותועלת (שאז הם ביטול תורה). דיבורים אסורים הוא דיבור שאסרה התורה כגון רכילות ולשון הרע, וליצנות כוללת דיבורי לעג (על אנשים או פעולותיהם) וכן שמחה '''של קלות דעת ופריקת עול'''{{הערה| בפרטות מגדיר רבינו יונה גירונדי (בספרו שערי תשובה, שער שלישי אות קעד ואילך) כוללת הליצנות חמש כתות: '''א.הנותן דופי''' בבני אדם (שמוצא בהם חסרונות '''שאין בהם''', והוא גם אחד מסוגי לשון הרע), שהתקבצו והתחברו בו שתי המידות הרעות זדון וגאוה. '''זדון''' - כי הוא גורם נזק עצום לחבריו שמבאיש את ריחם מבלי היות לו תועלת בדבר, והוא גרוע מהגוזל והחומס (שעושה להרבות לו ממון.( '''גאווה''' - כי השפל והנכנע מכיר מגרעת עצמו ומומיו ולא יתלוצץ על בני אדם. '''ב. הלועג לבני אדם''' מתוך שבז להם '''בליבו''' לקוצר השגתם במושכלות, או בכבוד ובשררה, או יבוז אותם לעניים ורישם. והמביא למידה מגונה זו הוא רוב גאוה או רוב השלוה והתענוג. וגאווה מאוסה זו יכולה להביא אדם עד שמגיע ללעוג לקדושים ונביאים. '''ג. הלועג לפעולות''' בני אדם ולדבריהם (אך לא להם עצמם). לץ זה גורם להרחיק הדברים שאין להרחיקם, וממילא את התועלת שהיו יכולות פעולות אלו להביא. והגורם לאדם להיות לץ כזה הוא היותו חכם בעיניו, ויכול להתדרדר לידי מינות ממש (ללעוג למצוות), וכל כך משלה בו המידה הזאת עד שיתלוצץ גם על חכמים ממנו. ולמי שנפל במידה זו אין תקווה, כי מפני היותו חכם בעיניו אינו מקבל תוכחות ולא רוצה לשמוע מוסר, '''ד. הקובע עצמו לשיחה בטלה''' ודברים בטלים כדרך יושבי קרנות. ושתים רעות יש בדבר הרע הזה: א. כל המרבה דברים מביא חטא{{הערה|אבות א' יז'}}, ב. כי הוא בטל מדברי תורה. קל דעת זה מבזה בלבו את המצות ואת שכר העולם הבא, מאבד בידו את עולמו וישא את עונו. '''ה. המתלוצץ בדבר שפתים על המעשים והדברים''', ובסלנג הישראלי "עושה צחוקים" (צוחק בלי סיבה), ופעמים שגורם לזה משתה היין והשכרות. ואם כי במבט ראשון עלולה מידה זו להיראות למתבונן מהצד כמעלה (שהאדם תמיד שמח), הנה הסיבה האמיתית לזה היא פריקת עול שמיים, והחכמים היו מזהירים לתלמידיהם שלא להתלוצץ אפילו על דרך זו ואפילו רק בדרך מקרה ועראי - ואדרבה, על מידה זו הוצרכו להזהיר ביותר, מאחר ורבים נכשלים לרמות את עצמם שהיא דרך טובה.}}.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף