עריכת הדף "ליצנות" (פסקה)

==מהותה== 
הליצנות היא השחוק וה[[שמחה]] ללא טעם וסיבה - שאין השמחה ו[[עונג]] שבשחוק מורכבים מאיזה דבר מה. שאינה תוצאה מבשורה טובה או מרוב הון, [[עושר]], וכבוד או עונג ושמחת הנפש מהשגת דבר חכמה. אלא תענוגו ושמחתו הם מהשחוק והליצנות עצמם בדברי הבל ושטות. ולכן אופן השמחה הוא ללא גבולות - בהוללות וליצנות ופיזור הנפש.{{הערה|שם=תו"ח תולדות}}

הליצנות היא אחת מנטיות [[נפש]] הבהמית ושרשה ביסוד הרוח שבה.{{הערה|תניא סוף פרק א.}} לפי שהליצנות נובעת מזה שנפשו ורוחו פתוחים ביותר ולבו ריקן מכל, לכן יתענג בדברי הבל ושטות. (בניגוד לשמחה מבשורה טובה או מעבודת ה' וכדומה לזה אף כשנוגעת בעצם נפשו - שאז השמחה היא גדולה ביותר - שהשמחה קשורה לרגש אמיתי ונפשי עמוק ואינה דומה לליצנות הנובעת מריקנות ופיזור הנפש).{{הערה|שם=תו"ח תולדות|תורת חיים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/1/143c.htm פרשת תולדות קמג, ג].}}

הליצנות גרועה ביותר, אפילו מ[[תאווה|תאוות]] רעות. אדרבה היא השורש לכל התאוות וממנה יבוא ל[[פריקת עול]] לגמרי, שהיא השורש לכל החטאים. ולכן אומר הפסוק{{הערה|תהלים ה, ו.}}"לא יתייצבו הוללים לנגד עינך".

=== ליצנות מדברי תורה ===
לפעמים מוזכר איסור הליצנות בקשר לליצנות מדבר שבקדושה, כגון{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן הלכות תלמוד תורה ג, ו. מקורו משנה: אבות ג, ב.}}: "שנים יושבים יחד ואין ביניהם דברי תורה נקרא מושבם ביחד מושב לצים שנאמר בכתוב ובמושב לצים לא ישב כי אם בתורת ה' חפצו". והוא משום שהתורה אינו יקר וחשוב בעיניו כל כך לעסוק בו והרי זה כאלו מתלוצץ מדברי תורה.{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם, תוספות יו"ט אבות שם.}}