עריכת הדף "לוי גרוסמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:לוי גרוסמן.jpg|ממוזער|תמונת מצבתו בבית העלמין 'נחלת יצחק' בתל אביב]]
נולד בעיירה קנטקוזבה לאביו הרב יוסף חיים הלוי גרוסמן{{הערה|שם המשפחה המקורי היה נארבין, כצאצאים בן אחר בן (ל"ו דורות) לרבי יצחק מנרבאני, מבעלי התוספות, אך בשל גזירת המלכות וכדי להתחמק מגזירת הגיוס, נלקח להתגדל כבנו של חשוך בנים בשם גרוסמן, ושם המשפחה דבק בו ובצאצאיו.}}, ממשפחה חב"דית וותיקה וממשפחה רבנית מיוחסת, ששימש כרב בעיירות קנטקוזבה ואוטשאקוב{{הערה|אביו הוסמך לרבנות על ידי רבי ישראל נח מניעז'ין.}}.

כנער נשלח ללמוד בישיבת קישינוב, ובהמשך הסתופף מספר שנים בליובאוויטש בצילו של אדמו"ר מוהרש"ב, ובהגיעו לגיל נישואין התחתן עם רעייתו מרת מרים, בת הגביר המפורסם ר' [[אברהם ברוורמן]]{{הערה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/03_156.jpg ראו הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.

בגיל 25 התעטר בכתר הרבנות, וכיהן כרב בכמה עיירות בברית המועצות: סטפניץ, מקרוב וקייב. פעל ב[[מסירות נפש]] לחיזוק היהדות והחסידות חרף הדיכוי הקומוניסטי.

בשנת [[תרפ"ז]] שימש כמזכיר ב[[ועידת קרוסטן]] לצד הרב [[שלמה יוסף זוין]], באסיפה בה השתתף גם הרבי כנציגו של [[אדמו"ר הריי"צ]] וכן הרב [[בן ציון שמטוב]]. בעקבות אסיפה זו 'סומן' על ידי אנשי היבסקציה שהגבירו את הרדיפות נגדו, פירסמו מכתב מזוייף בשמו{{הערה|כפי שאדמו"ר הריי"צ מספר במכתבו לרב חיים עוזר גרודזינסקי: "תעלולי היבסקציא בכל אתר ואתר אין להעלות על הכתב. את הרבנים שי' דוחקים ולוחצים בכל מדרך כף רגל..". בהמשך מתאר הרבי כיצד זייפו מכתב בשם הרב גרוסמן ופירסמוהו בעיתונים: ה"אקטיאבר" [=מערכת אחד העיתונים שפעלו בשירות היבסקציה] לא קרא את הרב ל. גראסמאן ולא הכריחה אותו כלל לכתוב מכתב גלוי ולא אנסה אותו, ולא איימה עליו, כי אם הדפיסה מכתב פרישה מרבנות..", באותו המכתב נכתב בשם הרב גרוסמן כי הוא מכר את ספריו כניירות לכריכה, וקורא לשאר הרבנים לעשות כמותו. את המכתב חתמו בשמו ופרסמו בכל מקום. ובאמת צדקה ה"אקטיאבר", כי למה צריכים לקרוא להרבנים ולדבר אתם ולהתוכח עמהם, כי הלא יכולים לכתוב ולחתום בשמם, ומי יוכל לעכוב על ידם. ולהראות כי צדקו דבריהם הדפיסו מכתב מזויף בשם ל. גראסמאן, בנוסח אשר איוו להם. הרב גראסמאן שי' בקראו במכת[ב העת] מכתב נדפס בחתימתו מיהר לנסוע לחרקוב לתבוע עלבונו, ולדרוש אשר ידפיסו הכחשתו, ולא ענוהו, פנה אל מוסדות שונות ויצחקו ממנו, כל רבני קיוב הדביקו מודעות בכל בתי הכנסיות כי המכתב מזויף הוא".}}, ובסופו של דבר הרדיפות הביאו אותו להחלטה לעזוב את ברית המועצות ולעלות לארץ הקודש.

בשנות [[השואה]], כאשר יהדות אירופה התמוטטה כליל, הוציא ספר בו תיעד בקצרה את כל השושלות של האדמו"רים. לספרו זה קרא "שם ושארית". ספר זה מהווה כיום מקור חשוב לחוקרי חסידות רבים.

בשנת [[תרצ"ו]] עלה ל[[ארץ הקודש]], התמנה לרב בבתי כנסת בצפון [[תל אביב]], ולאחר זמן לרב צפון [[תל אביב]] כולה. היה שותף פעיל לפעולות מוסדות [[חב"ד]] בתל אביב, נטל חלק בהתוועדויות אסיפות ואירועים רבים.

בין רבני [[תל אביב]] נחשב לגדול בהוראה, וידען עצום בתולדות דברי ימי החסידות וכל שושלותיה.

שימש כחבר בהנהלת מוסדות חב"ד בארה"ק והועד הציבורי לבניין [[יד החמישה]].

נמנה על מייסדי תלמוד תורה 'סיני' בתל אביב.

נפטר בגיל 78 במוצאי יום הכיפורים, ליל [[י"א תשרי]] [[תשכ"ד]]{{הערה|לאחר פטירתו דיווח הרב אפרים וולף לרבי שהמברק עבור הרב גרוסמן התקבל בי"ב תשרי, בעוד שהוא כבר נפטר יום קודם לכן.}}.