עריכת הדף "להבין עניין תקיעת שופר ע"פ קבלת הבעש"ט" (פסקה)

==שתי ההקדמות==
===קול פשוט - ממוצע בין קול ודיבור===
{{ערך מורחב|ערך=[[ממוצע המחבר]]}}
מצד אחד קול ודיבור הם [[כלל ופרט]] המשלימים וצריכים זה את זה, ויחד עם זאת הם הופכים.

עצם האפשרות שהאדם מבטא את עצמו לזולת הוא באמצעות הקול, אך כדי שהזולת יבין, הקול מחוייב להיות מחולק להברות של דיבור מסודר, ואילו תנועות השפתיים שיוצרות דיבור בלבד בלי הקול - אין להם משמעות, והדיבור אינו אפשרי בלי קול. אך כשמתבוננים בכך, רואים שהקול הוא ההיפך הגמור מהדיבור, מכיון שהקול הוא הבל הלב (= [[רגש]]) שהוא פשוט בתכלית ואינו מתחלק לפרטים ואינו כלול מפרטים, ואילו הדיבור כל מהותו הוא צירוף אותיות, תנועות, הברות, מילים ומשפטים.

לכן, כדי לחבר את הקול עם הדיבור צריך ל[[ממוצע]], וכמו כל ממוצע המחבר שני הפכים צריך להיות בו מצד אחד את מהות הבחינה התחתונה שב[[משפיע]] ומצד שני [[שורש ומקור]] ל[[מקבל]]{{הערה|כמו שרואים ב[[מידות שבשכל]] שהן ממוצע בין ה[[שכל]] ל[[מידות]], או בכח הרוחני שבגרעין שהוא ממוצע בין [[כח הצומח]] הרוחני שבארץ לבין הגרעין הגשמי.}}.

מתוך כל אותיות הדיבור, [[אל"ף|באות אל"ף]] הדבר ניכר בחוש בצורה הברורה ביותר, שהיא ממוצע בין הקול והדיבור: שכל קריאת התפעלות{{הערה|קריאת התפעלות היא הבעת עצם רגש הלב לפני ש"יורד" ומתחלק בדיבור.}} מובעת על ידי האדם תמיד דווקא באות א'{{הערה|אם זו קריאת הפתעה אז אַה, אם שמחה אז אֶה, וכן הלאה.}}, ועל דרך זה אות  א' שבמחשבה היא ממוצע בין השכל ל[[אותיות המחשבה]].

ובנמשל למעלה, אמרו [[חז"ל]] שעולם הבא נברא [[יו"ד|באות י']] (שהיא אחת מ[[כ"ב האותיות]] שלמעלה), בהכרח שהיא נמשכת מאות א' העליונה (שהיא הראשונה בכ"ב אותיות העליונות), והיא הממוצע שבין הבורא לעולמות.

===שני העניינים שמתחדשים בראש השנה – חידוש העולמות ולידת הנשמות===
כשם שממקור כח השכל ה[[היולי]]  נמשכות הסברות השכליות, כך נמשכת מאותו מקור ממש גם הטיפה ממנה נוצר הולד{{הערה|אלא שזהו בדרך השתלשלות. בתחילה נמשכת במוח טיפה רוחנית, אחר כך היא מתגשמת, יורדת דרך חוט השדרה, ועד שמתבשלת באשכים ומתהווה טיפה המולידה.}}.

הגורם להבדל בין ההמשכות הוא אופן ההתעוררות; התעוררות רוחנית (התבוננות שכלית, הנקראת יחוד חכמה ובינה) מולידה שכל, ואילו התעוררות גשמית (יחוד זכר ונקבה) מולידה טיפה גשמית.
ושני אופני "לידה" אלו הם באופן ד[[חותם בולט – שוקע|חותם המתהפך]]: '''מחיצוניות''' השכל ההיולי נמשך '''השכל'''{{הערה|היינו, הסברות השכליות}}, '''ופנימיותו''' נמשכת דוקא בטיפה '''הגשמית'''.

וכך הוא גם בנמשל; [[יחוד או"א]] ממשיך מוחין ל[[ז"א]] - לצורך חידוש העולמות, ואילו [[יחוד זו"נ]] ממשיך "טיפה" - לצורך לידת הנשמות.