עריכת הדף "כח אינו חסר פועל" (פסקה)

==ביאור המושג==
מקור המושג הוא ב[[ספר הפרדס]]{{הערה|שער י"א פרק ג': "והענין כי לא מחשבותיו מחשבותינו ולא דרכיו דרכינו כי כאשר ידמה האדם בשכלו להוות איזו מציאות שיהיה, הנה מחשבתו לא תפעיל. ואף אם ידמה ויצייר בשכלו צורת המציאות אשר ברצונו להוות, עכ"ז והיה כלא היה עד יפעל ויצא לפועל. ונמצא הפועל שלם מהכח. כי הכח חסר המציאות ואין לו מציאות ושלימות כלל, והפועל הוא העיקר והמציאות וזולתו אין דבר. ואין כן פעולותיו והוייתיו של ממ"ה הקב"ה. כי כאשר עלה ברצונו להוות ולהאציל אצילות הטהור והקדוש הנה אז נאצל ונצטייר כלו בעצמותו בלי שנוי בו ח"ו אלא מציאות מתייחד עמו עד שאין בין המאציל והמציאות ההוא הבדל כלל אלא הוא והם הכל אחד ועצם אחד ושרש אחד".}}, והדבר מוזכר פעמים רבות בחסידות ומבואר לעומק, שבגשמיות, הכח והפועל הם דברים נפרדים, ובדוגמת זריקת אבן, שהכח שביד והמעוף של האבן והאבן עצמה - הם דברים נפרדים שרק פועלים זה על זה, ולכן, הכח מצד עצמו לפני שמתלבש באבן ופועל בה - אינו כלום, והעיקר הוא דווקא הפועל, והכח 'חסר פועל'.

מה שאין כן אצל הקב"ה, שהכל ממנו, הכח והפעולה מאוחדים בו שניהם, אין שום הבדל לגביו לפני הפעולה ולאחריה, והכח שלם מצד עצמו ואינו חסר מאומה{{הערה|1=התבאר ב[https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16082&st=&pgnum=125 דרך מצוותיך מצות האמנת אלקות פי"א נח, א]. ספר המאמרים אעת"ר ע' כג-כד, ובמקומות רבים.}}, ולכן גם מופיע הלשון שלמעלה "כל מציאות הפועל היא הכח".