עריכת הדף "ירידה צורך עליה" (פסקה)

==מקור הביטוי והופעותיו השונות==
המהר"ל משתמש ביסוד זה לביאור ענינים שונים, דוגמת ההלכה שב[[ליל הסדר]] באמירת ה[[הגדה]], קבעו חז"ל "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", ומדמה זאת לאור היום שמגיע דווקא לאחר חשכת הלילה, ובכך מודגש יותר מעלת האור של היום, כך גם מעלת השבח שמגיעה אחרי הירידה והגנות – גדולה ומעולה יותר{{הערה|גבורות ה' פרק נא.}}.

כך גם הוא מבאר את הקשר בין נבואת החורבן לנבואת הגאולה, שדווקא לאחר קיום נבואתו של אוריה הכהן "ציון שדה תחרש", התחזקה נבואתו של זכריה "עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים"{{הערה|נצח ישראל פרק כ"ו, ובהמשך הספר מבאר על יסוד זה ענינים רבים בקשר לגלות וגאולה.}}.

לפי ביאור המהר"ל, זה גם הסיבה לכך שהמלאכים נקראים 'עומדים' ונותרים בדרגתם הרוחנית בלי יכולת להתעלות, כיון שמקום שלא שייכת מציאות של ירידה, לא שייכת גם מציאות של עליה{{הערה|נצח ישראל פרק כ"ב. ולעומת זאת אצל האדם דווקא הירידה יכולה להביא לכך שיעלה למדריגה עליונה יותר, מאור עיניים פרשת וילך עמוד תקעז.}}.

היסוד לרעיון זה, מבוסס על האמונה שעצמותו ומהותו יתברך הוא תכלית הטוב, ואפילו מה שנראה כדבר רע ושלילי, הוא למעשה טוב מוסתר וגם בו יש כוונה פנימית להגיע באמצעות הירידה למצב נעלה ושלם יותר{{הערה|1=[ https://chabadlibrary.org/books/1500390144 ספר המאמרים מלוקט, ד"ה אך בגורל יחלק את הארץ, קונטרס יום ג' שבת פרשת מטות-מסעי ה'תשל"ה].}}.

העיקרון המבואר בתורת החסידות הוא, שכל עוד שהמציאות הנוכחית חזקה ויציבה, לא ניתן להגיע לדרגה חדשה גבוהה ונעלית יותר. דווקא באמצעות הירידה, שעומק המהות שלה הוא [[ביטול]] (העדר, אין), ניתן להשיג דרגה גבוהה ונעלית יותר.

ה[[משל]] שמובא לכך בכמה מקומות, הוא העליה ב[[סולם]], שכדי לעלות לשליבה עליונה יותר, צריך האדם 'להרפות' ו'לרדת' מהשליבה הקודמת שבה היה, אף שברגע זה הוא פחות יציב, וזאת כדי להצליח לעלות ולהתייצב בשליבה עליונה יותר.

זו גם הסיבה שהירידה הזו אינה ירידה אמיתית, והיא נקראת 'ירידה' ונפילה רק לגבי המדרגה שלפני, אך למעשה היא כבר מובילה לעליה, כמו שכתוב "כי יפול לא יוטל", אמנם יש כאן נפילה מסויימת, אך היא אינה נפילה מוחלטת ורק ירידה לפי שעה{{הערה|[[שער היחוד והאמונה - חינוך קטן]].}}.

מתוך אותה נקודת מבט, מבואר בתורת החסידות אפילו בנוגע ל[[חטא]]ים שהינם [[שלוש קליפות הטמאות|איסור גמור ורע מוחלט]] על פי תורה, שאף שאסור לאדם להעמיד עצמו במצב של [[נסיונות|נסיון]] ו"האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה"{{הערה|יומא ח, ט.}}, ב[[דיעבד]], אם כבר קרה לאדם מצב של נפילה רוחנית, הוא יכול להפוך את המצב הזה לקירוב רוחני נעלה הרבה יותר בכח התשובה, עד ש"במקום ש[[בעלי תשובה]] נמצאים אפילו [[צדיק|צדיקים גמורים]] אינם יכולים לעמוד בו".