עריכת הדף "ירחמיאל גרשון אדלשטיין" (פסקה)

== תולדות חיים ==
נולד ב[[ב' אייר]] [[תרפ"ג]] לאביו הרב צבי יהודה אדלשטיין בעיירה שומיאץ' במערב [[רוסיה]], ונקרא על שם זקנו הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין{{הערה|המבשר, כ סיון תשפ"ג ושם כיצד הרב [[לוי מונדשיין]] שליח הרבי בסמולנסק איתר מיקום קבורת הסבא}}.

בילדותו למד תורה מפי הרב [[זלמן לייב אסטולין]] כשבתמורה לכך אביו היה לומד עם הרב אסטולין. מאז היה מכנה את הרב אסטולין כמורו ורבו המובהק.

כשאמו חלתה ב[[טיפוס]], נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר [[קלימוביץ']], שם למדו תורה בסתר אצל הרב [[מרדכי אליהו שניאור|מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור]] . כאשר עלה ל[[ארץ ישראל]] עם אחיו הרב יעקב אדלשטיין, המשיכו לשמור על קשר עם רבותיהם החב"דיים במשך כל השנים. לאחר פטירתו של הרב שניאור הגיע יחד עם אחיו להשתתף בהלוויתו שנערכה ב[[כפר חב"ד]] וכעבור מספר ימים הגיעו שוב לכפר חב"ד לנחם את המשפחה האבלה.

רב חב"די נוסף ממנו למד תורה וקיבל הדרכה הוא הרב [[משה אקסלרוד]] רב העיירות [[ז'לובין]] ו[[סוראז']] שברוסיה הלבנה ולאחר מכן רב בעיר [[רמת גן]] עד לפטירתו ב[[תש"כ]] ועימו היה בקשר מיוחד עד שהתבטא באוזני בני משפחתו 'כי הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.

בהגיעו לפרקו [[נישואין|נשא]] את בתו של הרב יהושע זליג דיסקין וכך דרך חמיו נהיה קרוב משפחה של מספר חסידי חב"ד.
אח חמיו הוא - הרב [[אהרן יעקב דיסקין]] - חסיד חב"ד. נכדו הוא הרב [[חיים שלמה דיסקין]], שליח הרבי ורב העיר [[קריית אתא]].
אחות חמיו גיסא, אשת הרב [[ישעיהו מאטלין]] - חסיד חב"ד. בתם שצערע הייתה אשת הרב [[שמשון חריטונוב]].
אחות חמיו תמר איטה, אשת הרב [[נפתלי גלוסקין]] - חסיד חב"ד. בנם הרב משה חיים גלוסקין הוא משגיח בישיבת חמד לצעירים.
[[קובץ:הרב נפתולי אסטולין מוסר את הספר להרב גרשון אדלשטיין מראשי-ישיבת פונובז.jpg|ממוזער|הרב [[נפתלי אסטולין]] מגיש לרב אדלשטיין את הספר "גאון וחסיד" על אביו ר' [[זלמן לייב אסטולין]]]]
לאחר נישואיו החל לשמש כר"מ בישיבת פוניבז'. בחודש [[אייר]] [[תש"ס]] החל הרב אדלשטיין באמירת שיעור כללי לתלמידי הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש הישיבה, יחד עם הרב [[ברוך דב פוברסקי]].

עם פטירתו של הרב [[אהרן יהודה לייב שטיינמן]] בשנת [[תשע"ח]] מונה לכהן כיו"ר מועצת גדולי התורה של מפלגת הציבור הליטאי דגל התורה, אשר הוקמה כמלחמה נגד ליובאוויטש, אך עם השנים חלה התמתנות ובשנים מאוחרות (מאז מותו של ראש ישיבת פוניבז' בעל המחלוקת בתשס"ב), אנשי המפלגה משתדלים לא להעביר ביקורת על ליובאוויטש ואדמו"ריה.

החל מפטירתו של הרב [[חיים קנייבסקי]] בחודש אדר תשפ"ב, שימש כמנהיג הבולט והמשמעותי ביותר בציבור הליטאי בישראל.
אחד המפעלים הבולטים שלו היה החדרת לימוד המוסר הוא שב והדגיש בכל שיעור ודרשה שנתן כי חשוב לכל אחד ואחד ללמוד מוסר.הוא אמר כי מביא את האדם לחיים מאושרים ועל כל אחד לבחור ספר מוסר שנעים לו וללמוד בו יום יום.


בליל [[חג השבועות]] [[תשפ"ג]] לקה באירוע לבבי ואושפז. לאחר מספר ימים בי' בסיוון תשפ"ג, לאחר החמרה במצבו הבריאותי, הלך לעולמו כשהוא בן מאה שנים.