עריכת הדף "יקותיאל דייטש" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ח' כסלו]] [[תקפ"ח]], לאביו ר' מנחם מן ב"ר מרדכי ולאמו פייגא ב"ר ישראל. ועוד קודם חתונתו היה מ'[[היושבים]]' בחצרו של [[אדמו"ר הצמח צדק]], וזכה שהרבי אף יגלה לו את מטרת ירידת נשמתו לעולם: "לימוד תורה ויראת שמים עם תינוקות של בית רבן".

לכשהגיע לגיל חתונה, נלקח כחתן אצל אחד מחשובי הגבירים ר' צבי הירש לבתו מרת מירקא. חמיו אף נכנס אל הרבי וביקש אישור שחתנו לא יעסוק כ'מלמד' והרבי העניק את האישור, אך כאשר נסע ליריד התהפכה עליו העגלה והוא היה בסכנת חיים, וניצל לאחר שקיבל על עצמו לעסוק רק כ'מלמד'.

הוא זכה ללמד מאות מבני החסידים לאורך השנים, ואף זכה ללמד מעט את [[אדמו"ר הריי"צ]] בילדותו, כאשר הרבי העיד עליו שהוא היה מלמד בר פועל שהחדיר בתלמידיו יראת שמים ומידות טובות ולימד אותם באמצעות משלים מחוכמים, כך לדוגמה המשל הידוע שמביא אדמו"ר הריי"צ בשיחותיו על לימוד האות אל"ף שהוא כמו שואב מים האוחז שני דליים על כתפיו - מקורו מר' יקותיאל.

דרכו החינוכית הייתה לחתום את הלימודים מידי יום בסיפור מהבעל שם טוב ותלמידיו{{הערה|רשימת אדמו"ר הריי"צ בשנות הצדי"ק, על נייר המכתבים של ספרייתו בריגא. התפרסם לראשונה בשבועון בית משיח ט"ו אלול תשס"ג.}}.

לאחר הסתלקותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[התקשרות|התקשר]] לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]] ומאוחר יותר נמנה על חסידיו של [[אדמו"ר הרש"ב]] ולאורך כל השנים הקפיד ללכת רגלית לליובאוויטש מידי שנה, ופעמים אף מספר פעמים בשנה.

היה מדמויות ההוד של הקהילה החסידית בדוקשיץ, ושמר אמונים לרבותינו נשיאינו גם בתקופות הדמדומים שלאחר הסתלקותו של אדמו"ר הצמח צדק, ושלאחר הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש.

יחד עם חברו המלמד ר' [[אהרן קוגל]] נהג להסתובב בין החסידים ולאסוף כספים לטובת העניים שהגיעו לליובאוויטש.

נהג מידי שנה בערב פסח לערוך 'סיום' על כל הש"ס.

בשנת תרס"ג נמנה על מייסדי סניף ישיבת [[תומכי תמימים דוקשיץ]], שהפיחה רוח חיים בכל החיים היהודיים של העיירה.

נפטר בשיבה טובה למעלה מגיל שמונים, בקיץ [[תרס"ח]]{{הערה|מרשימת ר' [[יוחנן גורדון]].}}, כאשר השתבח בכך שזכה לחיות יום אחד בעולם 'יחד' עם [[אדמו"ר האמצעי]].