עריכת הדף "יצחק מאיר הרץ" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ד' אייר]] [[תרצ"ח|תרח"צ]] ב[[תל אביב]] לאביו הגאון החסיד הרב [[גדליה הרץ]], שהיה מתלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], וכיהן כראש הישיבה הראשון של ישיבה "חדושי הרי"ם" של חסידי [[גור]] בתל אביב.

הגיע לתומכי תמימים-770 בשנת [[תשט"ז]] והי' חברותא של הרב [[ישראל פרידמן]] ור' [[אברהם יצחק שם טוב]].

לאחר נישואיו בשנת [[תשכ"א]] עם רעייתו מרת רבקה בת הרב [[חיים דוד וילהלם (ירושלים)|חיים דוד וילהלם]], כיהן כר"מ בישיבת [[גור]] ב[[קראון הייטס]].

לאחר כמה שנים נבחר להישלח ב[[שליחות]] [[הרבי]] ל[[אנגליה]], וב[[חודש אדר]] [[תשכ"ו]] נסע עם זוגתו בשליחות הרבי, וקודם צאתו נערכה עבורו מסיבת צאתכם לשלום בהשתתפות ר' [[דוד רסקין]] ור' [[בן ציון שמטוב]] כשבמהלך המסיבה הרבי יצא מחדרו והביט לזמן מה על היושבים.

כשהגיע לאנגליה התיישב בלונדון, ופעל בקרב הנוער המקומי. 

יסד בי"ס תיכון לבנים שניהל כמה וכמה שנים.

בשנת [[תשמ"ב]] יסד את ישיבת תומכי תמימים המקומית שנקראת [[ישיבה גדולה ליובאוויטש - לונדון]] ומאז עומד בראשה.

כאשר השלים את לימודי הדיינות ושאל את הרבי ביחידות האם להמשיך ב[[חינוך]] או להתמסר לדיינות, הורה לו הרבי "בכל אופן לא לנטוש את עבודת החינוך, משום שחינוך הינו כמו שנוטעים עץ, שהוא נותן פירות ופירי פירות, עד סוף כל הדורות, עד שמשיח יבוא"{{הערה|קוראים כותבים, שבועון כפר חב"ד גליון 1993 עמוד 21.}}.

בשנת [[תשל"ד]] בערך יסד את [[קהילת ליובאוויטש "קינגסלי וויי".]] ומכהן כרב קהלת חב"ד בנ. וו. לונדון.

עם התמנותו כמורה צדק בהתאחדות קהילות החרדים בלונדון, התקבע מעמדו כאחד מחשובי רבני העיר, ובהמשך מונה גם כחבר [[מועצת רבני אירופה]] וחבר [[ועד רבני ליובאוויטש]].

בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" ולכן מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]".