עריכת הדף "יצחק אייזיק אפשטיין" (פסקה)

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תק"ל]] לאביו ר' מרדכי צאצא למשפחת אפשטיין ממנה יצאו רבנים חשובים.

בהיותו כבן עשרים, התחיל להתקרב לחסידות. לאחר שנתיים של הכנה, החליט ללכת אל [[אדמו"ר הזקן]] כדי להיכנס ל[[יחידות]]. בדרך עבר ביישוב [[קאזאן]] שליד [[פולוצק]], ונכנס שם אל החסיד ר' שאול קאזאנער שהיה מחסידי אדמו"ר הזקן. ר' שאול אמר לו שמקובל אצל חסידים הראשונים ש"ששה חדשים בשמן המור" - התבוננות המביאה ליראה אמיתית, ו"ששה חדשים בבשמים"{{הערה|מגילת אסתר}} - התבוננות המביאה טוב טעם בהשגת אלוקות. כששמע זאת ר' יצחק אייזיק, חזר לביתו, התכונן עוד שנה ורק אז נסע ליחידות{{הערה|ספר התולדות אדמו"ר הזקן חלק ד' עמ' 1045 (עוד על היחידות שלו שם ובעמודים הבאים שם בהרחבה)}}.

הרב אייזיק היה גאון גדול, ולמרות שהיה חסיד, חזרו על תורותיו בהתפעלות רבה גם במחוזות המתנגדים [[מינסק]] וב[[וילנא]]{{הערה|שם עמ' 1125}}.

היה לו קירוב הדעת מרבנו הזקן, שאמר לו: עליך להאריך ימים, כי מוטל עליך הרבה לבצע. אריכות ימים משמעה שהימים לא יבוזבזו על דברים טפלים ודברים מכאיבים.

ר' אייזיק אמר פעם: אצל [[אדמו"ר הזקן]] לא זזה [[רוח הקודש]] מארבע אמותיו, [[אדמו"ר האמצעי]] בכל זמן שרצה היה לו רוח הקודש ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] כשרוצים מלמעלה יש לו רוח הקודש. כששמע זאת ר' [[הלל מפאריטש]], שאלו הלה, האם אפשר להגיד זאת, ענה ר' אייזיק אמנם אין לי רוח הקודש אך יש לי השגה ברוח הקודש.

[[אדמו"ר המהר"ש]] שיבח את מאמריו של ר' [[אייזיק מהומיל]] והתבטא שלכל [[משל]] ממשליו של ר' אייזיק יש מקור ב[[תורת הקבלה]]{{הערה|שיחת שבת פרשת [[אמור]] בסעודת היום [[ת"ש]] [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]] ה'ש"ת.}}.

====עם אדמו"ר הצמח צדק====
אחת ההוראות שקיבל מ[[אדמו"ר הזקן]] הייתה שלא לקבל עליו את עול הנשיאות של חסידות [[ליובאוויטש]]. לאחר [[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]], רצו החסידים שרבי אייזיק ימלא את מקומו וישב על כס הנשיאות. לאחר מאמצים ונסיונות שכנוע, נאות רבי אייזיק לקבל על עצמו את התפקיד. בבואו לעלות על העגלה לליובאוויטש, הוריד את רגלו ממדריגת העגלה וסירב לעלות ולקבל על עצמו את התפקיד. ר' אייזיק סיפר כי באותו רגע בו הניח את רגלו על מדריגת העגלה, נעשו מוחו ולבו זכים אלף פעמים ככה.

רבי אייזיק היה מהחסידים הפעילים ביותר לטובת התמנותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] לרבי, לאחר הסתלקות [[אדמו"ר האמצעי]]. כאשר סוף סוף הסכים אדמו"ר הצמח צדק לקבל על עצמו את הנשיאות{{הערה|היה זה בזכות שלושה חסידים ששיכנעו אותו אז, ביניהם גם ר' אייזיק}}, אמר את המאמר הראשון (ב[[ג' סיון]] [[תקפ"ט]]) דיבור המתחיל "על שלושה דברים". ר' אייזיק זיהה שזהו מאמר שאמר [[אדמו"ר הזקן]] בשנת [[תקנ"ג]] או [[תקנ"ד]], והתרגש מאד. הוא נזכר שנכח באמירת מאמר זה בחדרו של אדמו"ר הזקן, והצ"צ (שהיה אז ילד קטן) הפריע לו. אדמו"ר הזקן שהרגיש במחשבותיו אמר לר' אייזיק: "הוא שומע, הוא שומע, עוד תדע שהוא שומע", וכעת הבין מה הייתה כוונתו{{הערה|פרטי הסיפור באריכות מובאים בספר תולדות אדמו"ר הצ"צ עמ' 73}}.

חסידים מספרים{{הערה| ראה [[לשמע אוזן]]}} כי בפעם האחרונה שהיה רבי אייזיק ב[[ליובאוויטש]] אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]], כשעמד לחזור לביתו, יצא אדמו"ר הצמח צדק ללוותו. בתחילה נפרדו בברכות של נחת מבנים ובני בנים כמנהג העולם. אחר כך הניח אדמו"ר הצמח צדק את ראשו על כתפו של רבי אייזיק, ורבי אייזיק הניח את ראשו על כתפו של אדמו"ר הצמח צדק, וכך עמדו חצי שעה. אחר כך אמר רבי אייזיק: היו בריאים, כי כנראה שלא נתראה עוד, אלא כשיבוא [[משיח]]. הצמח צדק הרים את ידיו הקדושות למעלה באמרו: סע לשלום, סעו לשלום. כעבור זמן קצר, ב[[כ"ו אייר]] [[תרי"ז]], נפטר רבי אייזיק.