עריכת הדף "יעקב שמשון משיפטובקה" (פסקה)

==קורות חיים==
נולד בשנת [[ה'ת"פ]] לר' יצחק.

נמנה על תלמידיו של [[המגיד ממעזריטש]], ולאחר פטירתו, נמנה על תלמידיו של רבי [[פנחס מקוריץ]] (וברבות הימים אף הפך למחותנו כאשר בתו התחתנו עם בנו של רבי פנחס).

נודע בלמדנותו ובחריפותו ובשל כך הוטלו עליו משימות שונות של הפצת בשורת החסידות בחוגי הלמדנים ובין רבנים בולטים, דוגמת [[הנודע ביהודה]], רבה של המבורג, ועוד{{הערה|יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות, בערכו}}.

כאשר רבי פנחס מקוריץ נאלץ להיעדר מ[[סלאוויטא]], שימש כממלא מקומו, ולאחר שחזר, החל לשמש כרבה של שפטיבקה (שפטובקה), שם כיהן רוב ימיו ועל שמה נקרא.

מאוחר יותר, כיהן כרב גם בעיר אומן ובעיירה באר.

בשנת [[תקנ"ד]] עלה ל[[ארץ ישראל]] בראש קבוצה של חסידים מפולין{{הערה|כך על פי העולה ממכתביו של אדמו"ר הזקן. בקהילת החוקרים יש הטוענים שעלה פעמיים, לראשונה בסביבות שנת [[תק"ן]] ופעם נוספת בשנת [[תקנ"ה]].}}, והצטרף לקהילה החסידים שהתיישבה ב[[טבריה]] לאחר עליית החסידים בראשותו של רבי מנחם מענדל מויטבסק, והפך לבר-פלוגתא של רבי [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]].

כעבור תקופה יצא לחו"ל כדי לגייס כספים עבור עולי [[פולין]]. ובשנת [[תקנ"ט]] חזר לארץ ישראל והגיע ל[[חיפה]].

מאוחר יותר, פייס רבי [[נחמן מברסלב]] בין רבי אברהם מקאליסק ובין רבי יעקב שמשון{{הערה|שבחי הר"ן, יט}}.

נפטר בגיל 81 ב[[ג' סיוון]] [[תקס"א]] ונטמן ב[[בית העלמין היהודי העתיק בטבריה]].

בשנת [[תשע"ז]] הוקם בטבריה בית מדרש הנושא את שמו.