עריכת הדף "יעקב שלמה גולדברג" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ב[[כ"ב ניסן]] - ליל שבת קודש, מוצאי [[שביעי של פסח]] – [[תש"א]], לרב [[דוד גולדברג]] ולצירל.

בהיותו בן אחת-עשרה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], ולקראת ראש השנה של אותה שנה כתב [[פדיון נפש|פ"ן]] אישי וזכה לקבל מענה מהרבי עם חתימת יד קודשו{{הערה|על אף שהסדר באותן שנים היה שלמכתבים שהיו מיועדים לבחורים חתם בדרך כלל המזכיר.}}.

בשלהי שנת [[תשי"ז]] נסע בעקבות השד"ר ר' [[בנציון שם-טוב]] ל[[אנגליה]] על מנת לסדר משם אשרת כניסה ל[[ארצות הברית]], והתעכב שם כחצי שנה וב[[י"א ניסן]] [[תשח"י]] הגיע לרבי בפעם הראשונה, וזכה לקבל באותו היום מצה שלימה מהרבי עבור אביו.

לאחר [[חג השבועות]] [[תשח"י]] זכה להימנות על המסייעים בהוצאה לאור של הקונטרסים מהשיחות המוגהות של הרבי, בהקלדתם והכנתם לדפוס{{הערה|שיצאו בהמשך בכרכים א-ב של לקוטי שיחות.}}, ובשל כך הורשה להשתמש וללון בחדר המשמש כחדר הנהלת הישיבה, בתוך 770, והמשיך במלאכה זו במשך שנים רבות, גם לאחר חתונתו.

בשנת [[תשכ"ב]] נשלח בתוך קבוצה של שישה בחורים יחד עם חבריו ר' [[שמעון לזרוב]], ר' [[אברהם ליפסקר]], ר' [[אשר ציילינגולד]], ר' [[שמריהו רויטבלאט]] ור' [[יעקב שלמה גולדברג|בנציון שפרן]] לישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ופעלו שם כ[[התלמידים השלוחים|תלמידים-שלוחים]]. בליל [[י"ב באדר|י"ב באדר ראשון]], בערב שקדם לנסיעתם, זכו ל[[יחידות]] בה בירך אותם הרבי להצלחה. למחרת זכו לכך שהרבי הגיע מביתו ל־770 מוקדם מהרגיל, על מנת להשתתף במעמד '[[צאתכם לשלום]]' וללוות אותם בדרכם. הרבי יצא מ-770 צעד לעבר המדרכה ונעמד על-יד דלתו הפתוחה של האוטובוס בו נסעו לנמל ממנו הפליגו, כשכל אחד מהשלוחים עובר בזה אחר זה בפני הרבי, וגם לאחר שהאוטובוס החל בנסיעה המשיך הרבי לעמוד ולהביט עד אשר האוטובוס נעלם מן העין.

לאחר נישואיו עם רעייתו מרת רייזל, בת הרב [[ליפא שפירא]], קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] והתעסק לפרנסתו כבעל עסק בדפוס.

בשנתיים האחרונות לחייו חלה וסבל רבות עד לפטירתו בגיל 77 ביום שני [[ט"ז טבת]] [[תשע"ט]].