עריכת הדף "יעקב כץ (שיקגו)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[מוגילוב]] רוסיה לאביו ר' שניאור זלמן כץ{{הערה|בספר [[עבד אברהם אנכי]] עמוד 381 מובא מכתבו של הרבי מחול המועד פסח תשי"ב בו מבקש מהרב [[אליעזר קרסיק]] לסייע לו במציאת דירה.}} בשנת [[תרס"ה]]{{הערה|1=ראו [https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/11_062.jpg הכרטיס שמילא בספר החסידים].}}.

אף שאביו הגיע ממשפחת חסידים, הוא לא מצא את עצמו בבית הכנסת בנוסח האריז"ל שפעל בעיר התפלל בקהילות אחרות ולא השתייך לחב"ד, בעוד בנו נמשך דווקא לבית הכנסת החב"די, שם קירבו אותו מאוד, ובעודו ילד בן 8 בלבד החל לכתוב מכתבים לאדמו"ר הריי"צ וזכה לקבל במענה מכתבים מהרבי. למכתביו צירף פעמים רבות סכומי כסף מדמי הכיס שקיבל כתרומה והשתתפות בפעולותיו של הרבי.

למד בישיבת עץ חיים ב[[שיקגו]] בין השנים [[תר"פ]]-[[תרפ"ד]].

בזמן [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית (תר"צ)|מסעו הראשון לאדמו"ר הריי"צ לארצות הברית]] וכן בזמן [[ביקור שיקאגו (תש"ב)|ביקור שיקאגו]] זכה לפגוש את אדמו"ר הריי"צ.

בהגיעו לגיל נישואין, התחתן עם רעייתו מרת ליבע ונמנה על חשובי בעלי העסקים בשיקגו, וניהל רשת חנויות נעליים. כאשר הקים אדמו"ר הריי"צ את ישיבת [[אחי תמימים שיקגו]] והיא נקלעה לחובות כספיים ועמדה בפני סכנת עיקול על ידי ההוצאה לפועל, משכן את רשת חנויות הנעליים שבהנהלתו. בהקשר לכך התבטא פעם הרבי ששואלים אותו מדוע מעניק לו יחס מיוחד, והתשובה היא שמבין כל אלו שלמדו בתומכי תמימים בליובאוויטש איש לא עשה את מה שהוא עשה.

בנוסף, תמך רבות בפעילות החב"דית וביוזמות שונות שקידם אדמו"ר הריי"צ, וכן דאג לתווך בין נדבנים נוספים למוסדות ליובאוויטש, ואף היה המתווך שהשפיע על הגביר [[יוסף חיים רבינסון]] לתרום את הדפסת סדרת הספרים [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]].

זכה כי אדמו"ר הריי"צ ישתף אותו ברכישת מבנה [[770]]{{הערה|'פילנתרופ בן 8' שבקישורים חיצוניים. אדמו"ר הריי"צ ביקש ממנו סכום כסף גדול ואף לא אמר לו עבור מה, וכעבור זמן כשביקר בחצרו של אדמו"ר הריי"צ, אמר לו הרבי שהבנין נרכש מהכסף שנתן.}}, ונהג באופן קבוע להפקיד פנקס צ'קים חתום מבלי שיופיע על אף אחד מהצ'קים הסכום, לשימושו של הרבי כפי ראות עיניו.

לאורך השנים הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] לכל חג ומועד, וכבר בזמנו של [[אדמו"ר הריי"צ]] מונה לשמש כמקריא ה[[הגדה של פסח|הגדה]] ב[[ליל הסדר]], והמשיך לשמש בתפקיד זה גם לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, בשולחן ליל הסדר שערך הרבי בדירתו של אדמו"ר הריי"צ, ובשנים המאוחרות היה בנו הירשל שואל את ארבעת הקושיות. לאחר שהרבי הפסיק לערוך את סדרי פסח בדירתו של אדמו"ר הריי"צ אמר לו הרבי לעשות את ליל הסדר יחד עם תלמידי הישיבה ב-770 וכך עשה.

כמו כן, שימש פעמים רבות כ[[שליח ציבור]] במניני התפילה של הרבי, והייתה לו קביעות בשחרית של יום [[הושענא רבה]].

השתתף בהוראת הרבי בכינוסים שנערכו על ידי צעירי חב"ד, והיה עורך בהם סקירה על הפעילות החב"דית בשיקגו, והיה מעביר מסרים שהרבי אמר לו לומר{{הערה|באחת השנים סיפר שנכנס ל[[יחידות]] לרבי לפני שירד לדבר בכינוס, ואמר שאין לו מה לומר והרבי סיפר לו סיפור על יהודי משיקגו שהגיע אל הרבי והתחיל לדבר, והרבי אמר לו: "הגעת לכאן בשביל לקחת מכאן לשיקגו ולא בשביל להביא משיקגו לכאן.}}.

זכה לקירובים רבים מהרבי. כך לדוגמה, נהג הרבי ליצור עמו קשר טלפוני בכל ערב ראש חודש לפני נסיעתו לאוהל {{הערה|יש הטוענים שכל מוצ"ש}} ובחזור היה מוסר לו דרישת שלום מחמיו {{הערה|'הקצרים' עמוד 97, מפי הרב [[גרשון אלישע שוחט]].}}, וזאת חרף מנהגו של הרבי{{הערה|התוועדויות תשמ"ג חלק ג' עמוד 1803.}} שלא לשוחח בטלפון. כאשר נשאל הרבי על ידי אחד החסידים מדוע משוחח דווקא עם ר' יעקב כ"ץ ועם [[אפרים אליעזר יאלעס|הרב יאלעס]], השיב הרבי: "אלו חסידים ש'ירשתי' מחותני"{{הערה|ניצוצי רבי, התקשרות גליון עט.}}.

בעת חלוקת דולרים על ידי הטנקיסטים בסיום התוועדות ערב ראש השנה תשמ"ו, הרבי זרק לעברו חבילת דולרים.

בתחילת שנות הנ' נסע לרבי לבדו במונית ורכבת ללא הסכמת משפחתו כאשר מצב בריאותו היה לא פשוט.

נפטר אור ליום [[א' חשוון]] [[תשנ"ג]].