עריכת הדף "יעקב ישראל זובער" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרנ"ו]] ב[[שצעדרין]] לאביו הרב [[מנחם מענדל זובער]] ששימש כראש ישיבה ב[[ז'לובין]].

בצעירותו למד בישיבות חב"ד בחצרו של האדמו"ר מ[[חב"ד בוברויסק]] וב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] בחצרו של [[אדמו"ר הרש"ב]], ובשנת [[תרפ"ב]] הוסמך לרבנות מהגאונים ר' [[משה מרדכי פוגורלסקי (עמרמי)|משה מרדכי פאגערלסקי]] רב דפאצעפ, מהרב ר' [[מנחם מענדל פריידין]], ר' מנחם מענדל ז"ק אב"ד [[ריגא]] ועוד רבנים גאונים. הוא אף זכה לשהות תקופת זמן במחיצתו של [[הרוגוצ'ובר]] ולעשות אצלו 'שימוש'.

לאחר נישואיו עם רעייתו זלטא{{הערה|נפטרה בי"א [[ניסן]] [[תשי"ח]] בבוסטון.}} בת החסיד ר' חיים גולבין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}, נסע בשליחות [[אדמו"ר הריי"צ]] לסטרעשין שבגרוזיה שם עסק בהפצת יהדות בין אנשי הקהילה המקומית, וכיהן כרב ה[[עיירה]] וכרב העיירה סאצ'חרה עד שנת [[תרפ"ח]].

בשנת [[תרפ"ט]] יצא מ[[רוסיה]] בהשתדלותם של כמה מהחסידים ובמימונו של אדמו"ר הריי"צ{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}, ובעקבותיו הורה [[אדמו"ר הריי"צ]] לעסקנים לנסות להשיג אישור דומה גם עבור ר' [[איצ'ה דער מתמיד]] ור' [[יעקב מאסקאליק]]. הוא התיישב בריגא, ושם היה מאושיות הקהילה החב"דית המקומית, והוא אף זכה ש[[הרבי]] [[מכירת חמץ|ימכור על ידו את החמץ]] לקראת [[חג הפסח]] של שנת תר"צ.

בשנת [[תרצ"ב]] פנתה קהילת עדת ישראל ב[[שטוקהולם]] אל אדמו"ר הריי"צ בבקשה שישלח את אחד מחסידין לכהן כרב הקהילה שלהם. אדמו"ר הריי"צ נענה לבקשה ושלח את הרב זובער לכהן כרב בשטוקהולם{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}. הרב זובער התקבל לכהן פאר כרבה של [[שטוקהולם]] שב[[שוודיה]], וכיהן גם כשוחט ובודק עבור יהודי העיר. בואו לעיר הרים את קרנה של קהילת השומרי תורה ומצוות אל מול הקהילה הרפורמית בעיר.

במקביל לתפקידיו הרבניים, בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במשך תקופה מסויימת הרב זובער וידידו הרב [[ישראל חסדן]] נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.

עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], נטל חלק פעיל בוועד ההצלה שהוקם בשטוקהולם, וזכה להציל יהודים רבים מציפורני הנאצים, ואף עסק בעניין תקנת העגונות והוציא קונטרס הלכתי מיוחד לשם כך.

הוא אף עמד מאחורי הברחתו של אדמו"ר הריי"צ מ[[ריגא]] לשטוקהולם, והגה תוכנית הברחה של מאות חסידים באמצעות מטוס מריגא, אך רב רפורמי שחשף את תוכנית ההברחה ורצה למנוע את התחזקותה של הקהילה האורטודוקסית בשטוקהולם, הלשין על כך לממונים והתוכנית ירדה לטמיון.

הרב זובער פעל בדרכים רבות להצלת יהודים בכלל וחסידים בפרט בימי השואה, ועל כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב [[ישראל חסדן]] פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.

הוא נותר בשוודיה עד אחרי סיום המלחמה, לאחריה היגר ל[[ארצות הברית]] כדי שיקל עליו להעניק לבניו חינוך הולם, ובהשתדלותו של [[אדמו"ר הריי"צ]] התקבל בשנת [[תש"ח]] כרב [[בית הכנסת]] נוסח [[האר"י]] בבוסטון. כמו בשבדיה הרב זובער היה מעורה בכל ענייני הכלל גם בבוסטון, ובנוסף להיות יו"ר ועד הרבנים דבוסטון פעל רבות לטובת ענייני היהדות בעירו גם בתחום הדאגה היום-יומית לאנשי הקהילה.{{הערה|כפר חב"ד גיליון 843}}  

לאחר [[הסתלקות]]ו של אדמו"ר הריי"צ, נהג להגיע מעת לעת להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויות]] שערך [[הרבי]] במועדים חסידיים.

בליל [[י"ד טבת]] [[תשי"ג]] צעד רגלית מבית הכנסת בו כיהן כרב אל ביתו ונרצח בדרכו בעברו בסימטה צדדית על ידי גוי שיכור, בהיותו בן 56 שנה בלבד.