עריכת הדף "ימים שבין יום הכיפורים לסוכות" (פסקה)

== מעלת הימים==
כבר בחז"ל מודגשת מעלת ימים אלו, שבני ישראל עסוקים במצוות בניית ה[[סוכה]] ורכישת [[ארבעת המינים]], ולכן היום הראשון של חג הסוכות נקרא בפסוק "ולקחתם לכם '''ביום הראשון'''", שהוא ראשון ל'חשבון עוונות' כיון שעד אז מרוב שטרודים בעסק המצוות, אין זמן לחטוא{{הערה|1=מדרש תנחומא (פרשת אמור, כב): ולקחתם לכם ביום הראשון (ויקרא כג, מ) וכי ראשון הוא, והלא ט"ו יום הוא, ואת אמרת ביום הראשון, אלא ראשון הוא לחשבון עוונות. ועל דרך זה במדרש רבה ויקרא פרשה ל. ובספר קדושת לוי פרשת וילך ביאר זאת בעומק יותר, שכאשר יהודי מתחיל לעבוד את השם בשמחה בחג הסוכות, אזי נעשית התשובה תשובה מאהבה והזדונות נהפכים לזכויות, וזהו הכוונה 'חשבון עוונות' שהקב"ה מחשב את הזכויות הללו (וראו [https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3140013 מאמר 'ולקחתם לכם' תשל"ט] הקשר של ענין זה עם ארבעת המינים דווקא){{ש}}וראו בשפת אמת, דברים, האזינו א, ד, שמכאן רואים את המעלה של [[הכנה למצווה]] שגדולה יותר מן המצווה עצמה.}}.

נוסף לכך, ימים אלו הם ימי שמחה, כפי שמובא ב[[מדרש]] כי במוצאי [[יום הכיפורים]] מכריזה [[בת קול]]: {{ציטוטון|לך אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה האלוקים את מעשיך}}{{הערה|מדרש רבה קהלת, על הפסוק בקהלת ט, ז.}}, ועל יסוד זה כתב ה[[של"ה]]{{הערה|מסכת סוכה, נר מצווה.}} שבימים שבין יום כיפור לסוכות יש להרבות בשמחה.

ב[[סידור האריז"ל]] מבואר שעד ליום הכיפורים, אלו ימי דין שמאיר בהם הגבורות האלוקיות, ולאחר עבודת [[בניין המלכות]] בראש השנה, מתחילים להימשך בעולם רק [[ה' גבורות]] לצורך בניינה, ולאחר שנעשית 'פרצוף' שלם ועומדת פנים בפנים כנגד הז"א, מתחיל לאחר יום הכיפורים ההארה של [[ה' חסדים]] בחינת 'וימינו תחבקני' מצד מעלת הימים עצמם גם בלי התעוררות האדם, מחמת הארת האין סוף המגיע בימים אלו{{הערה|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=6755&st=&pgnum=518 סידור קול יעקב, כוונת הסוכה (עמוד רנה)].}}, בי"א תשרי חסד הנוגע להוד (האות ב' מהשם [[אב"ג ית"ץ]]), בי"ב תשרי החסד הנוגע לנצח (כנגד האות ג'), בי"ג תשרי החסד הנוגע לתפארת (כנגד האות י'), ובערב חג סוכות החסד הנוגע לגבורה (כנגד האות ת'), וביום הראשון של סוכות נשלמת הארת הה' חסדים{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20654&st=&pgnum=389 סידור האריז"ל זלאקאווא עמוד קפה].}}.

ענין זה נפסק להלכה גם בשולחן ערוך, שהימים שבין יום הכיפורים ל[[סוכות]] הם ימי שמחה{{הערה|שו"ע סימן תרכד סעיף יג.}}, שבהם היו מחנכים את ה[[מזבח]] בימי [[שלמה]], לכן לא מתענים בהם כלל (אפילו ביום [[יארצייט]]), ואין אומרים בהם [[תחנון]].

ארבעת ימים אלו מכוונים כנגד ארבעת האותיות של [[שם הוי']] שבנפש ובכל יום מתגלה ומאיר אות משם הוי'{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד.}}, והרבי התבטא על הימים האלו שהעילוי שלהם על יום הכיפורים הוא "עילוי שבאין ערוך"{{הערה|1=[https://col.org.il/files/old/files/0.19170347034_1178673.pdf שיחת שבת קודש י"ג תשרי תשי"ט].}}.

===אצל הרבי===
מידי שנה נוהג הרבי לקבל ארבעת המינים ולערוך [[חלוקת ארבעת המינים]] (ובשנים בהן היה עומס מיוחד של אורחים, התקיימה גם [[חלוקת לעקאח]]) בימים אלו.

כמו כן, בתאריכים אלו מפרסם הרבי [[מכתב כללי]] וכן מברקי ברכה לריכוזי אנ"ש ברחבי תבל, ועבור משתתפי ה[[הקפות שניות]].

במניין התפילה של הרבי ב-770 נוהגים על פי הוראת הרבי להשתמש בשבת שבין הכיפורים לסוכות ב[[ספר תורה של משיח]].