עריכת הדף "יחיאל מיכל רפופורט" (פסקה)

==תולדות חיים==
ר' יחיאל נולד ב[[עיירה]] פריאסלאב שב[[אוקראינה]], בשנת [[תרע"ד|תרד"ע]], לאביו ר' מאיר זאב, ולמד ב[[חיידר]] המקומי.

=== בישיבות תומכי תמימים ===

בשנת [[תרפ"ד]] סגרו שלטונות המהפכה ב[[רוסיה]] את ה[[חיידר]] ואביו שכר לו מורה פרטי למרות הסכנה העצומה באי שליחת הילד לבית ספר המקומי{{הערה|בסופו של דבר אביו אף נאסר בשל כך.}}. ר' יחיאל למד עם רב ה[[עיירה]], ר' [[יהושע זליג דיסקין]]. כשהגיע לגיל [[בר מצווה]] עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים קרמנצ'וג]]. כעבור זמן גירשו אותם מקרמנצ'וג ועברו לרמען. כשגירשו אותם גם משם עברו ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים וויטבסק]] בניהולו של ר' [[יהודה הבר]].
{{ציטוט-צף|כל אחד מאיתנו ידע היטב כי לא יעבור זמן רב - ותחנתו האחרונה תהיה [[סיביר]] הרחוקה! ידוע ידענו כי לא נוכל להחזיק מעמד זמן רב, וכי בסופו של דבר - מחר, מחרתיים, בעוד שבוע, חודש או שנה - יתפסו אותנו שלטונות הרשע|מזכרונותיו של ר' יחיאל מיכל}}
שנה אחרי שנכנס ללמוד ב[[ישיבה]] ב[[ויטבסק]], בחורף [[תרצ"א]] גילתה [[המשטרה החשאית]] את הישיבה לאחר שתלמידי הישיבה [[התוועדות|התוועדו]] ב[[פורים]] אצל הרב [[דובער יפה]] והלשנת השכנים. כעבור זמן קצר נעצרו חמישה עשר מעסקני חב"ד בעיר ונגזרו עליהם עונשי מאסר ארוכים. הנערים שלמדו בישיבה והיו תחת לגיל 18 גורשו מהעיר.

בעקבות הגירוש חזר לביתו, וחיכה להוראות. בחודש [[תמוז]] הגיעה הוראה ממנהל הישיבות, ר' [[אברהם מאיור]], לנסוע לבאקו שב[[אזרבייג'ן]]. הוא נסע לשם עם [[תמימים]] נוספים, שם פגשו בעוד בחורים שהגיעו שעות ספורות לפניהם. התכנון המקורי היה ללמוד בבית הכנסת המקומי, אך כשהגיעו הבחורים לבית הכנסת, ראה השמש שמדובר בבחורים מזוקנים, ומתוך פחד מהשלטונות לא הסכים להם להיכנס.

מבאקו נסעו לכותאיסי, ומשם חזר ל[[קייב]] שם גרה משפחתו, בגלל שנחלה. לאחר גירוש הישיבה מקייב עבר ל[[ז'יטומיר]], מז'יטומיר ל[[ברדיטשוב]], ומברדיטשוב לקורסק.

באחד הפעמים שהלך ברחוב פגש בחבר ילדות שלמד עמו בחיידר, והפך לקומוניסט. הלה התריס לעברו ב[[אידיש]]: "עדיין הינך כה אויל? לו יש אקדח בידי - כי עתה הרגתיך! כיום, כאשר החים הטובים והחינוך הסוציאליסטי פתחו את כל השערים בפני היהודים, וכל אחד יכול להיות מהנדס או מנהל - אתה מסובב הכל אחורה, לעולם הישן והמושגים הישנים!"

=== כמנהל סניף תומכי תמימים ===

בשנת [[תרצ"ז]] נקרא ר' יחיאל עם תמימים נוספים לאסיפה חשאית שארגן ר' [[יונה כהן]], מנהל הישיבות ב[[רוסיה]], והתקיימה בביתו של ר' [[זלמן פרוס]]. נושא האסיפה היה בעקבות ריבוי המאסרים שהיו לאחרונה בקרב החסידים, וכתוצאה מכך ריבוי עגונות, יתומים ואלמנות. ההצעה שעלתה להטיל את עבודת ה[[הוראה]] בישיבות על [[תלמידי התמימים]] הבוגרים, להם אין עדיין משפחה.

ר' יחיאל הופקד על הישיבה בקרוסק, והתחיל ללמד [[גמרא]] לילדים בגיל 10-11 ונערים בגיל 16. מצבה הגשמי של הישיבה היה קשה, והיה חסר אוכל בסיסי לתלמידי הישיבה. רבים מהם חלו מתת-תזונה, וגם ר' יחיאל עצמו חלה ונאלץ לנסוע חזרה לבית הוריו בקייב. בקייב הצטרף לחבורת הצעירים שעוד למדו בבית הכנסת, אך שמש [[בית הכנסת]] התחנן לפניו שלא יכנס ללמוד שכן הוא מחוייב למוסר למשטרה אודות כל אדם בגילו שלומד.