עריכת הדף "יחיאל מיכל וויגאן" (פסקה)

==תולדות חיים==
ר' יחיאל מיכל, היה חתנו של החסיד ר' [[זלמן שצערבינער|זלמן שצ'רבינר]], כאשר רעייתו היתה נכדת החסיד ר' [[יהושע אליהו מהארקי]].

לאחר החתונה התיישב בסמיכות לחותנו בשצערבינא (שצעריקנע) הסמוכה לליובאוויטש.

אדמו"ר הריי"צ התבטא פעם שברצונו להיות 'איש פשוט' כפי שרבותינו נשיאינו 'הבינו' את המושג איש פשוט, ובתוך הדברים סיפר כיצד ר' מיכל עמד פעם בסליחות בסמוך לאדמו"ר הרש"ב ועיניו זלגו מדמעות, ואדמו"ר הרש"ב התבטא שהוא מקנא בר' מיכל עד שפניו נפלו בגשמיות, מרוב 'קנאה' על דך ש"מיכל היושב בעיירתו קם בשעה שתים לפנות בוקר ואומר תהלים וכו'"{{הערה|לקוטי דיבורים חלק ד' דף תשיא. שמחת תורה תרצ"א לפני הקפות.}}.

בהזדמנות אחרת התבטא אודותיו אדמו"ר הריי"צ{{הערה|סעודת מוצאי יום הכיפורים תרפ"ט, ספר השיחות עמוד 25.}} שהיה איש פשוט מאוד.

כאשר ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]] בנו של החסיד המפורסם ר' [[חיים בן ציון רסקין]] הגיע לגיל שידוכים, במענה לשאלת אביו פסל הרבי את כל הצעות השידוך המכובדות שקיבל, והסכים רק על ההצעה של מרת בתיה חיה יענטא, בתו של ר' יחיאל מיכל, כשהוא כופל שוב ושוב בהזדמנויות שונות באותו מטבע לשון: "אה, מיכל שטשערבינער איז דאך אן ערלעכער ייד".

ר' ישראל ג'ייקובסון מתאר אותו ש"היה נחבא אל הכלים, ישובניק, ישב במושב שצערבינא, א שטילער איד. לא שמעתי שיהי' בעל צורה בהשכלה או בנגלה, אבל יראת השם היתה על פניו"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/arum/zikaron/19.htm#_ftn_162 זכרון לבני ישראל הערה קנו].}}.