עריכת הדף "יחזקאל ברוד" (פסקה)

== תולדות חיים ==
נולד ב[[כ"ה בניסן]] [[תרפ"ג]] ב[[עיירה]] [[מז'יבוז']], לאביו הרב [[חיים בנימין ברוד (מז'יבוז')]], מחסידי ברסלב.

אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות ה[[כפירה]] הקומוניסטיות, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען [[שבת]], [[כשרות]] ושמירת ה[[תורה]] ומצוותיה.

בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד ב[[חיידר]] עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'.

מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, אשר החל ללמוד בישיבות [[תומכי תמימים]] אשר התקיימו בחשאי, וכך החל להתקרב ל[[חב"ד]]. בתחילה היה זה ב[[חרקוב]]. בהמשך הגיע לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים.

ב[[חודש אייר]] [[תרצ"ז]], הגיע יחזקאל ל[[ברדיטשוב]], שם נפתח סניף של ישיבת '[[תומכי תמימים ברדיטשוב|תומכי תמימים]]'.

בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר [[דנייפרופטרובסק]], ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג.

לימים הגיע גם לעיר קלינצה שב[[רוסיה]] הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב.

במקום זה נעצר יחד עם קבוצת תלמידים. היה זה בעיצומה של [[התוועדות חסידית|התוועדות]] כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו אנשי [[המשטרה החשאית]] למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל שהיה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין.

במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף.

לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב [[מיכאל טייטלבוים]], שמסר נפשו להצילם ביחד עם ר' [[חנוך העניך רפופורט]]. הם הבריחו אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה ב[[מסירות נפש]] רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' [[יהושע העשיל צייטלין]] אל העיר הומיל, שם גרה דודתו.

לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי [[מלחמת העולם השנייה]], ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים ב[[טשקנט]], נסע לפוגשם שם.

הרב ברוד יצא בבריחה דרך לבוב ב'[[יציאת רוסיה תש"ו]]' ונסע לבדו - כאשר שוב נפרד מהוריו לשנים רבות - באמצעות תעודות מזוייפות.

במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים ב[[פוקינג]] שבגרמניה, שם [[נישואין|נשא לאישה]] את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער.

במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך.