עריכת הדף "יוסף רוזין" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:הרב יוסף רוזין בצעירותו.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב רוזין בתקופת היותו [[רב]] בעיר דווינסק]]
הרב רוזין נולד בשנת [[תרי"ח]] בעיר [[רוגצ'וב]] שבבלארוס (פלך מוהליב) לר' אפרים פישל ושרה רוזין. אביו היה [[תלמיד חכם]] ו[[חסיד חב"ד]]. אימו הייתה נכדה של ר' [[גרשון מהדילוביץ]], מראשוני חסידי [[אדמו"ר הזקן]] ברוגצ'וב. בילדותו לקחו אביו ל[[אדמו"ר הצמח צדק]] ב[[ליובאוויטש]] שבירכו שיהיה למדן, תוך כדי שבנו של אדמו"ר הצמח צדק, ר' [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]], שלימים היה האדמו"ר הראשון מ[[קאפוסט]], מניח עליו את ידיו.

בהיותו אצל אדמו"ר הצמח צדק, הורה לו הרבי ללמוד [[מסכת נזיר]], ומזה הבין שעליו לנהוג ב[[נזירות]], וכל חייו גידל את [[שיער]]ו (אף כי בשאר הענינים לא נהג בנזירות, כגון שהיה אוכל ענבים).

כבר בילדותו נודע כחריף ובעל זכרון לא שגרתי. בהיותו בן שמונה שנים כבר ידע את כל [[סדר נזיקין]] בעל פה. בגיל שלוש עשרה הביאו אביו לסלוצק אל הגאון רבי [[יוסף דוב סולובייציק (הבית הלוי)|יוסף דוב סולובייציק]], ושם למד בחברותא עם בנו ר' [[חיים סולובייצ'יק]]. אחר כך נסע ללמוד אצל ר' יהושע לייב דיסקין בשקלוב. באותה תקופה היה מבקר גם אצל ר' [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון]], ה[[אדמו"ר]] מ[[קפוסט]]. לפני חתונתו נסע אל רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה"תורת חסד" ושם נהיה ל[[חסידות חב"ד|חסיד]].

בגיל שמונה עשרה התחתן עם בתו של הרב משה גורפינקל מ[[וורשה]], זמן קצר לאחר נישואיהם נפטרה אשתו ולבקשת חמיו [[נישואין|נשא]] את בתו השניה. במשך שמונה שנים עסק רק ב[[תורה]] כשחמיו דואג לכלכלו. בשנת [[תרמ"ט]] התמנה על ידי [[שלמה שניאור זלמן שניאורסון|האדמו"ר מקפוסט]] ל[[רב]] בעיר דווינסק, שהייתה מאוכלסת ברובה בחסידי [[חב"ד - קפוסט]]. ב[[מלחמת העולם הראשונה]] שהה ב[[פטרבורג]] ובמשך עשר שנים שימש כרב עדת החסידים בעיר. לאחר מכן חזר לדווינסק.

היה יוצא דופן בהתמדתו ב[[תורה]]. חריפותו וגאונותו היו נדירים ביותר ובודדים שמשתווים לו{{הערה|[[הרב]] [[אליעזר ננס]] ביקר פעם אצל הרב רוזין ושאל אותו "אומרים שאינך לומד [[אחרונים]]". ענהו הרב רוזין: "שקר וכזב. אתה יכול לבחון אותי על כל הנושאי כלים של ה[[שולחן ערוך]] ונספחיהם ואומר לך אותם מילה במילה" (רשימת הרב [[יהושע מונדשיין]], פענח רזא בתוך [[מגדל עוז]]).}}. ספריו [[צפנת פענח]] על ה[[חומש|תורה]], ה[[ש"ס]] וה[[רמב"ם]], עמוקים מאוד וכתובים בסגנונו הקצרני ומשופע ב[[מראי מקומות]], דבר המקשה על היכולת לרדת לסוף דעתו. ספרים ומכונים שונים הובילו פרוייקטים על-מנת לפענח את ספריו ולהנגישם לכלל ציבור הלומדים, מגמה שהחלה ב[[ארצות הברית]] על ידי [[ישיבת רבנו יצחק אלחנן]], שהקימה את מכון "צפנת פענח" המביא את כל המקורות אליו הוא מפנה.

וכך כתב עליו הרב [[שלמה יוסף זווין]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|
|מקור='''אישים ושיטות''', הרב [[שלמה יוסף זווין]]
|תוכן=הרוגצ'ובי היה "חד בדרא" לא במליצה ולא בשגרה. לא נמצא שני לו בדורנו, וגם בדורות הרבה לפניו ולאחריו, בבחינת ידיעה בקיאותית מופלאה של כל התורה כולה, לכלליה ולפרטיה ולפרטי פרטיה, לחדרי חדריה ולעמקי סתריה.. יודע הגאון הרוגאצ'ובי את ערכו, לא נכחד עצמו ממנו. אין הוא מחשיב כלל.. אפילו את ראשוני האחרונים. לא מזכירם ולא מביאם כלל. ואפילו את הראשונים ([[רש"י]], [[תוספות]], [[הרא"ש]] וכו') שהוא מצטט אותם לפי דרכו, ומראה לנו פנינים נפלאות בדבריהם, אפילו את הראשונים האלה אין הוא מקבל את מרותם באופן מוחלט.}}

הרב [[עובדיה יוסף]] התבטא על סגנונו הייחודי של הגאון: {{ציטוטון|הגאון 'הרגוטשובי' בעל ספר 'צפנת פענח', מי יכול להבין את מה שהוא כותב, מרוב שהיה לו ראש גאוני לא היה מסוגל להסביר את דבריו: 'עיין מקום פלוני, ועיין מקום פלוני, עיין מקום פלוני, ועיין מקום פלוני'. ה'עיין' הראשון יש לו קושיא, תלמד שם את הגמרא ותבין את הקושיא, וה'עיין מקום פלוני', יש שם תירוץ, תלמד את הסוגיא יהיה לך תירוץ, וכן על זה הדרך. צריך אדם על כל שתי שורות שלו לשבת וללמוד ארבעה חמשה גמרות, לא היה לו מענה לשון להסביר את דבריו שיובנו.אבל בחיים חיותו כשהרב היה מופיע לדבר בישיבות, לא היה חיך מתוק ממנו, איזה חכמה איזה גאונות. היו יודעים את כל התורה כולה נגד עיניהם}}{{הערה|[https://www.hidabroot.org/article/236265 מרן מספר על הספרים שהיו נר לרגליו] על פי הספר מעדני מלך}}. כאשר הרב קיבל את ספר תולדות הגאון, התבטא כי הסיפורים אודותו גורמים להתפעלות{{הערה|[https://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=63098 הרוגצ'ובי והסיפורים עליו גורמים להתפעלות]{{אינפו}}}} 

אגדות רבות נקשרו סביב גאונותו וביניהם: בעת הולכו עם בתו ברחוב, ראו שלט הכתוב בשפה זרה, ואז אמר לבתו שהוא יכול ללמוד כל שפה ב-8 שעות. [[הרבי]] סיפר ששמע מיהודי שהיה נוכח בשעת הדפסת אחד מספרי הרב רוזין בחייו והמדפיס צילצל ואמר לו כי נשארו שני עמודים ריקים. אמר הרב רוזין: "חכה חכה, הנה הנה אני מביא עוד"{{הערה|סופר בליל א' של [[חג הסוכות]] [[תשכ"ט]].}}.

ביום [[י"א באדר]] בשנת [[תרצ"ו]] נפטר בוינה, ומנוחתו כבוד בעיר רבנותו דווינסק. לאחר פטירתו הוקם סניף של ישיבת תומכי תמימים על שמו "זכרון יוסף" בדווינסק.