עריכת הדף "יוסף ענגיל" (פסקה)

==תולדות חיים==
===ילדותו===
נולד ביום השביעי של חג ה[[חנוכה]] בשנת [[תרי"ט]] ב[[עיירה]] טרנוב (פולין) למשפחה מיוחסת מגזע חסידי [[צאנז]], לאביו ר' הרצל שהיה מראשוני חסידי האדמו"ר ה"דברי חיים", ולאמו שגם משפחתה התעטרה בגדולים וחסידים. 

בקטנותו לקחו אביו להתברך מפי רבו ה"דברי חיים" מצאנז. בגיל שמונה התחיל ללמוד אצל המגיד מטרנוב ר' דוב בער שיינקל אך עוד לפני שנעשה [[בר מצווה]] חדל מלשבת לפני רבו ומאז עד סוף ימיו למד באופן עצמאי בביתו, שם שקד על לימודו בחדר הספרים של אביו.

בשעת שינתו היו מתגלים לו חידושי תורה רבים. על כיסא לצד מיטתו היו מונחים קלף וקולמוס וכשהיה מתעורר היה מיד רושם את כל פרטי החלום{{הערה|1=באחד הלילות חלם שהאדמו"ר ר' יהושע מבלז נפטר, וזה היה בעודו בחיים, ובכתב יד של ה[[חלום]] כתוב שהסתפק האם לפרסם, שיתפללו בשביל להעביר את רוע הגזירה...}}.

בשנת תרל"ח, בהיותו בגיל 19, התחתן עם בת א' מחסידי האדמו"ר מסוכטשוב בעל ה'[[אבני נזר]]'.

===כהונתו כראב"ד בקרקא===
בסביבות שנת [[תרס"ה]] הציעו לו לכהן כדיין ב[[בית דין|בית הדין]] בעיר [[קראקא]].

באחד מהדיונים הראשונים שהיה שותף להם כחבר בבית הדין, ניסה להצטנע, אך כשהביע את דעתו ההלכתית בדיון, הייתה ניכרת גאונותו העצומה, ו[[אב בית דין|אב בית הדין]] הרב יוסף לדרברגר קם ממקומו וגזר עליו לשבת על מקומו ולכהן מעתה ואילך כאב בית הדין של קראקא.

על מידת ההערכה אליו מצד רבו, בעל ה'אבני נזר', תעיד העובדה כי באחת מהשבתות בהם ביקר אצל רבו, נשאר לאחר התפילה ב[[בית כנסת|בית הכנסת]] שקוע בלימוד, ולפתע הבחין שנותר בודד, וכל הקהל יצא ללות את האדמו"ר. הוא הזדרז לצאת החוצה ולהצטרף לשאר החסידים, ומרוב חיפזון שכח ללבוש את המעיל קודם יציאתו. כאשר ראה האדמו"ר שהוא ללא מעיל בקור כזה מיד נזעק: "אהה [[ספר תורה]] ערום", והפשיט את מעילו ונתנו לרבי יוסף ענגיל.
 
===פטירתו===
ב[[סוכות|חג הסוכות]] בשנת [[תר"פ]] ישב בסוכתו למרות הקור העז, לקה בדלקת ריאות קשה, ונפל למשכב ממנו לא קם.

נפטר ב[[א' בחשוון]] [[תר"פ]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] בוינה.