עריכת הדף "יוסף כלבו" (פסקה)

==תולדות חיים==
בתחילה נמנה על עדת ה[[מתנגדים]], ונודע כעילוי עצום והוכתר בתואר "מרנא ורבנא". הוא נפגש עם [[אדמו"ר הזקן]] לראשונה, בשנת [[תקל"א]] במהלך לימודו באחד מבתי הכנסת בעיר שקלוב, בה הפגין אדמו"ר הזקן את בקיאותו לעיני הקהל שנכח במקום{{הערה|[[ליקוטי דיבורים]], חלק ב', עמ' 319 - 325.}}. בפעם השנייה בה נפגשו השניים, הם שוחחו בלימוד וכאשר ר' יוסף הזכיר את [[הבעל שם טוב]] בביטול, הגיב אדמו"ר הזקן "דע, גילוי הבעש"ט יותר גדול מ[[גילוי אליהו]]"{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות]], [[תש"ד]], עמ' 113.}}.

התקרבותו המוחלטת לחסידות, נעשתה לאחר שבמהלך [[ויכוח שקלוב]] עלה אדמו"ר הזקן עלה הבימה ואמר: "כל בעלי השיר - נשמות ומלאכים, יוצאים בשיר ונמשכים בשיר - ההעלאה שלהם היא על ידי שיר וניגון" והחל לנגן ב[[דביקות]]. ניגונו של אדמו"ר הזמן השפיע על ר' יוסף והוא נהפך לחסיד. לימים סיפר ר' יוסף לר' [[אברהם שיינעס]] כי ברגעים שבהם ניגן אדמו"ר הזקן, נפתרו לו כל השאלות שהעסיקו אותו אז{{הערה|ליקוטי דיבורים, חלק ג', עמ' 641, ספר השיחות, [[תש"ג]], עמ' 144.}}.

ר' יוסף היה גם גביר ונדבן גדול{{הערה|ליקוטי דיבורים, חלק א', עמ' 240.}}. ר' יוסף קירב רבים לתורת החסידות, שמביניהם נמנו: ר' [[ברוך מרדכי מבברויסק]]{{הערה|שמועות וסיפורים, חלק ג', עמ' 96.}}, ר' [[אברהם שיינס]]{{הערה|[[בית רבי]], עמ' נ"ט.}} ור' [[שלמה רפאל'ס]]{{הערה|ליקוטי דיבורים, חלק ב', עמ' 347 - 350.}}.

[[אדמו"ר האמצעי]] אמר כי בדור הישן היו החסידים ר' יוסף ור' [[בנימין קלעצקער]], ובדורו ר' [[הלל מפאריטש]] ור' [[נטע ממלסטירצינא]]{{הערה|[[מגדל עז]], עמ' רל"ז.}}.