עריכת הדף "יוסף חיים שיף" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בוורוניז' בשנת [[תרע"ט]] לאביו הרב אריה לייב שיף, שהיה יהודי אמיד ובעל מעמד מכובד בעיר.

בצעירותו, נכנס ללמוד בסניפי ישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[רוסטוב]], ב[[נעוועל]] וב[[חרקוב]]. בתקופת לימודיו בישיבה, דיווח להוריו על התקדמותו ולימודיו, ובעקבותיו הגיעו צעירים נוספים ללמוד בישיבות אלו, והפכו לחסידי חב"ד.

לאחר סיום הלימודים התגייס לצבא האדום. בזמן בו שירת בצבא, התקדם במהירות בסולם הדרגות, וקיבל עיטורי גבורה על אומץ רוחו ועפולתו בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], במהלכה כמעט ואיבד את ידו{{הערה|ידו נפגעה במהלך הקרבות וזב ממנה דם רב, רופא-השדה שהיה במקום פסק שיש לקטוע לו את היד, ובתגובה פרצה מפיו של ר' יוסף קריאת "[[שמע ישראל]]". הקריאה גרמה לרופא שהתגלה כ[[יהודי]] לסוב על עקבותיו ולהורות שלא לקטוע לו את היד אלא לשלוח אותו לסדרת ניתוחים שהצילו את ידו.}}, ולמרות זאת המשיך להילחם.

עם סיום המלחמה, נפתחה בפניו אפשרות בריחה מ[[רוסיה]] הקומוניסטית, אך באותה תקופה בדיוק הוצע לו כאות הערכה על פועלו למען העם הרוסי, לכהן כמזכיר המפלגה הקומוניסטית המקומית. אף על פי שיכל להציל את חייו ואת חיי משפחתו, בהתייעצות עם בני משפחה החליט להיוותר במקום ולקבל את התפקיד על מנת לסייע באמצעותו ליהודים שיישארו תחת השלטון הרוסי, ולעזור להם להמשיך לקיים אורח חיים יהודי בסתר.

הרוסים שלא ידעו על מעורבותו בקהילה היהודית ועל אורח חייו הפרטיים שכלל הקפדה על חוקי התורה, איפשרו לו יד חופשית כמזכיר המפלגה, והוא ניצל את מעמדו על מנת לסייע ליהודים להשתחרר מהצבא או לעזור להם בהשגת מוצרי אוכל וכדומה.

לאחר שהתגלו מעשיו בשנת [[תשי"ב]], הועמד למשפט תחת עילה של אי סדר בכספים העוברים תחת ידיו, כשלמעשה הסיבה האמיתית היא פעילותו היהודית. המשפט ארך כשנה תמימה, ובסיומו יצא חף מפשע היות ואכן ניהל את הכספים ביושר ובאמונה, אך הוא ידע שה[[ק.ג.ב.]] מנסה להכשילו, והוא עזב את תפקידו והסתתר מפני ה[[ק. ג. ב]] במשך זמן ארוך בביתם של משפחת קרוגליאק.

בגיל צעיר מאוד (בשנת [[תרצ"ג]]) [[נישואין|נשא]] את רעייתו מלכה, בתו של הרב [[ירחמיאל חדש]]. ונפטר בברית המועצות בדמי ימיו ב[[א' אלול|ראש חודש אלול]] בשנת [[תשי"ט]].