עריכת הדף "יוסף וולדמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בשנת [[תרצ"א]] במונקאטש שבצ'כוסלובקיה, לאביו ר' שמואל ולאמו מרת שיינדל, שנמנו על חסידי בעלז.

בגיל 9, זמן קצר לאחר שפרצה [[מלחמת העולם השניה]], עברו בני המשפחה לארצות הברית, ולאחר מספר תחנות מעבר התיישבו בסמיכות לשכונת [[וויליאמסבורג]] שבברוקלין.

כשהגיע לגיל ישיבה, נכנס ללמוד ב[[ישיבת תורה ודעת]], ובהמשך נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]], אף שמשפחתו לא ראו את עצמם כחסידי חב"ד, אך במשך זמן לימודיו בישיבה התקרב יותר ויותר לאדמו"ר הריי"צ ולרבי, אך עדיין לא נמנה באופן מלא על עדת החסידים.

בגיל 17 התייתם מאביו, ועל מנת לעזור בפרנסת בני המשפחה, החל להקדיש חלק מזמנו לליטוש יהלומים, כשבמקביל הקפיד להמשיך לקבוע עיתים לתורה.

בשנת [[תשי"ח]] התחתן עם רעייתו מרת מרים לבית נוטוביץ', וקבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] כשהוא ממשיך לעסוק ביהלומים, ובמשך השנים התפתח העיסוק שלו ל-2 חברות מצליחות, כשהאחת עוסקת בליטוש יהלומים, והשניה בייצור ושיווק כלים לליטוש יהלומים.

לצד עיסוקו במסחר, בלט אצלו הלהט ללימוד תורה, כשפעמים רבות היה ניתן לראות אותו רוכן על ספרים בחנויות ומטפס על סולמות כדי לחפש ספר מסויים, הקפיד על השתתפות בהתוועדויות הרבי, ובימי חול אף היה סוחב יחד עם אחיו הירשל מכשיר הקלטה מגושם כדי לתעד את דברי הרבי, ועם זאת עדיין לא ראה את עצמו כחסיד במלוא מובן המילה.

לאחר פטירת [[הרבנית חנה]] בשנת [[תשכ"ה]] החל הרבי לומר את [[ביאורים לפירוש רש"י על התורה|ביאוריו לפירוש רש"י על התורה]], ולקראת סיום שנת ה[[יארצייט]] הודיע הרבי כי בקרוב יפסיק את אמירת הביאורים בפירוש רש"י. למרות הכאב, לאף אחד מהחסידים לא היה את האומץ לגשת אל הרבי ולבקשו להמשיך באמירת הביאורים, ורק ר' יוסף העז וכתב לרבי מכתב בקשה, להמשיך באמירת השיחות. במכתבו התבטא שהפסקת השיחות תגרום לחלישות בכל העניין של [[הפצת המעיינות]].

בתשובה הקיף הרבי בעיגול את דבריו ש"זה מנגד להפצת המעיינות", והורה לו לדבר עם עסקני חב"ד וחברי ה[[ועד המסדר]]. ר' יוסף הלך לדבר עם אותם חסידים, ואחר כך ערך דו"ח מפורט לרבי. תשובת הרבי הייתה "המעשה הוא העיקר", ור' יוסף הבין מכך שמכיוון שלמעשה בפועל יש חלישות אצל החסידים, לכן לא ימשיך הרבי באמירת השיחות.

למרות התשובה הנחרצת של הרבי, כעבור כמה שבועות, בשבת [[פרשת שמות]] חזר הרבי לבאר את פירוש רש"י, תוך שהוא מקדים בסיבה לחזרת הביאורים:
{{ציטוטון|א יונגערמאן וואס איז אפילו ניט פון [[שפיץ חב"ד]], טענה'ט ער אז מ'קאכט זיך אין די ביאורי רש"י'ס, און ס'איז נאך א געשמאקע זאך}} '''תרגום:''' {{ציטוטון|אברך שאפילו איננו מ'[[שפיץ חב"ד]]', טוען שעוסקים בלהט בביאורי הרש"י, וזה עוד דבר שיש בו תענוג}}. וסיים הרבי, אשר "מכיוון שכן, ימשיכו בביאורי הרש"י"{{הערה|שם=קאך|[http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/13-10-2016-11-32-13-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%92-%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94.pdf מתוך חוברת "דעם רבינס קאך"], [[ועד חיילי בית דוד - 770]]}}.

לאחר שהרבי חזר לבאר את דברי רש"י, בשונה מהשנה הראשונה בה ביאר באופן קבוע את הרש"י הראשון והאחרון על הפרשה, החל הרבי לבאר בכל שבוע קטע מאמצע הפרשה והדבר הקשה על החסידים שרצו להתכונן להתוועדות וללמוד היטב את הרש"י עליו ידבר הרבי, ור' יוסף כתב על כך לרבי, ומאז החל סדר חדש כשבכל שבת בה התעתדה להיות התוועדות שיגר הרבי לר' יוסף באמצעות המזכירות את הרש"י עליו ידבר בשבת{{הערה|1=ראו דוגמאות רבות ב[http://teshura.com/Taub-Ben%20Shushan%20-%20Marcheshvan%204%2C%205778%20-%20mBais%20haMalchus%20%234.pdf קובץ 'מבית המלכות' חלק ד' עמוד 31 ואילך].}}.

בנוסף, כאשר ר' יוסף שיגר לרבי שאלות על דברי רש"י שהוקשו לו בלימודו, בחר הרבי לבאר בהתוועדות את דברי רש"י אלו.

לאורך השנים, פיזר ר' יוסף צדקה ביד נדיבה, ותמך באופן מיוחד במוסדות החינוך [[אהלי תורה קראון הייטס]].

נפטר בגיל 84 בשבת פרשת וישלח [[י"ד כסלו]] [[תשע"ה]] בעלות המנחה, כשרבים ציינו את העובדה המופלאה שבהשגחה פרטית התזמון של הפטירה היה באותן שעות בהן הרבי ביאר את דברי רש"י, דבר שהיה לו חלק משמעותי בכך.