עריכת הדף "יונה מנדלסון" (פסקה)

==תולדות חיים==

נולד בשנת [[תרפ"ח]] ב[[שכונת מאה שערים]] שב[[ירושלים]] לאביו ר' נחמן מנדלסון{{הערה|שם=יונה|1=[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_102.jpg יונה זאב מנדלסון] ב[[ספר החסידים]]}} שהיה מלמד נערץ ב[[חיידר]] במאה שערים, ולאמו מרת אסתר מלכה לבית צוויג{{הערה|[https://s3.wasabisys.com/chabadlibrary/C/13_104.jpg נחמן מנדלסון] ב[[ספר החסידים]]}}, דור שישי ל[[מהרי"ל]] בעל "[[שארית יהודה]]" אח [[אדמו"ר הזקן]].

בבחרותו למד בירושלים בישיבת עץ חיים בראשות הרב [[איסר זלמן מלצר]], ובישיבת מיר בראשות הרב אליעזר יהודה פינקל{{הערה|שם=יונה}}.

לאחר נישואיו ב[[חודש כסלו]] [[תש"ז]]{{הערה|החתונה התקיימה ביום שישי, כמנהג אותן ימים.}} עם רעייתו מרת [[ציפורה מנדלסון|ציפורה]], בתו של ר' משה שלום שור מחסידי [[קרלין]], שהייתה משפחה ידועה ב[[ירושלים]] שעסקה בייצור ושיווק [[יין|יינות]] ו[[משקה|משקאות חריפים]]{{הערה|באופן נדיר קיבלו ראשי המשפחה רשיון מהשלטונות התורכיים לעסוק באלכוהול, ובהמשך חתנו של ראש המשפחה שינה את שם משפחתו מגלינא לשור, כדי שיוכל להיכלל אף הוא באותו רישיון.}}, קבע את מגוריו בשכונת מאה שערים בירושלים ונכנס לתחום העיסוק המשפחתי{{הערה|יקבים נוספים שהתפצלו מהעסק המשפחתי: יקב ארזה, יקב הכורמים, יקב 1848, יקב SHORR, ויקב ציון.}}, וסייע לחמיו בניהול היקב הראשון שהוקם ב[[עיר העתיקה]] בירושלים ברובע המוסלמי תחת השם 'יקבי שמשון', שהיה צמוד ל{{ה|כותל המערבי}} שהיה אחד מקירותיו של היקב.

ב[[מלחמת השחרור]], היה מהלוחמים שהגנו על העיר העתיקה בירושלים.

עם סיום המלחמה, הפעיל את היקב בשכונת בית ישראל בעיר, והיה מגבאי בית כנסת חב"ד בשכונת בית ישראל, בראשות הגאון החסיד רבי [[שמואל אלעזר היילפרין]] זצ"ל.
שימש כחבר 'גמ"ח קרן משפחת סופר' בהנהלת הגה"ח רבי [[חנניה יוסף היילפרין]] ע"ה שהוקם על ידי ר' ישראל ניסן סופר בירושלים לטובת [[אנ"ש]] וה[[תמים|תמימים]], הקרן זכתה שהרבי קיבל את נשיאותו ואף העיר במכתבו אל הרב היילפרין ע"ה, 
לתקן בדף המכתבים שבו היה כתוב 'מענדיל' בתוספת י' שימחק את האות י משמו הקדוש ולכתוב 'מענדל'{{הערה|[http://www.teshura.com/teshurapdf/Beis%20Yisroel%20Shul%20Yerushalayim%20-%20Iyar%2012%2C%205763.pdf בית הכנסת חב"ד ליובאוויטש בשכונת בית ישראל התולדות והמורשת עמ' 25]}}.

באחד ממכתביו מתייחס הרבי לגמ"ח וכותב "נכון הדבר שמזכיר שיפרסמו דו"ח מקופת הגמ"ח שלהם, שעי"ז הרי יש מקום לעורר קנאת סופרים שמרבה היא חכמה, כדרז"ל".

לאחר [[מלחמת ששת הימים]] קבע את ביתו ב[[רובע היהודי]], והיה מהמתפללים הקבועים ב[[בית הכנסת צמח צדק (ירושלים)|בית הכנסת צמח צדק]], ונודע כאיש צדקה וחסד ובעל [[הכנסת אורחים]], ששמחתו על פניו.

כאשר נוסדה [[נחלת הר חב"ד]], שני חתניו קבעו את מגוריהם במקום ובעקבות כך עלתה ההצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את היקב לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד].}}.

אשתו, מרת ציפורה מנדלסון לבית שור, כיהנה שנים רבות כיו"ר [[נשי חב"ד]] בירושלים. האריכה ימים אחריו, ונפטרה בשיבה טובה בגיל 93 בי' אדר ראשון תשפ"ב, ונטמנה בהר הזיתים{{הערה|[https://col.org.il/news/136615 ידיעה על פטירתה] באתר חב"ד און ליין.}}.