עריכת הדף "יוחנן גורדון" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ג אייר]] [[תרנ"ד]] לאביו ר' ישראל, שהיה ה[[מוהל]] ב[[עיירה|עיירה החסידית]] [[דוקשיץ]], ולאמו מרת אסתר. משפחת הוריו התגוררו במקום במשך עשרות שנים, עוד מתקופת [[אדמו"ר האמצעי]] כאשר זקנו מצד אמו נשלח על ידי אדמו"ר האמצעי לשמש כשוחט העיירה.

למד בישיבות [[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ו[[תומכי תמימים שצעדרין]] בין השנים [[תרס"ט]]-[[תרע"ז]], ונחשב לתלמידו המובהק של ה[[משפיע]] הרב [[שאול דב זיסלין]].

בשנת [[תרע"ז]] נישא עם רעייתו מרת זישא, ביתו של ר' ניסן קלובנוב{{הערה|דודו של מזכיר הרבי ר' [[יחזקאל פייגין]].}}. החתונה נערכה ב[[שושן פורים]], ותוך כדי מסיבת החתונה הגיע הידיעה שפרצה מהפכה נגד הצאר והחגיגה קיבלה חיים חדשים.

לאחר החתונה חזר לדוקשיץ, ולמד [[שוחט ובודק|שחיטה ובדיקה]] מהשוחט בעיירה הסמוכה גלובקע, ולאחר פטירת אביו לא רצה לקבל על עצמו את התפקיד האחראי ורק לאחר התערבותו של הרב [[לייב שיינין]] הסכים למלא את מקומו.

בשנת [[תרפ"ט]] נסע לפגוש את הרבי שיצא מרוסיה לאחר שנים ארוכות שלא התאפשר לפגוש אותו, וזכה לעבור בראש השנה לפני העמוד ולקרוא בתורה, וזמן קצר לאחר חזרתו לדוקשיץ, נסע פעם נוספת לוורשה, וזכה להשתתף בחתונתו של הרבי

בשנת [[תרצ"ב]] היגר בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]]{{הערה|ר' יוחנן היה הצעיר שבאחיו, ובעוד שאחיו הגדולים נסעו לארצות הברית הוא נותר לטפל בהוריו המזדקנים, ובמענה לבקשתם לאחר פטירת ההורים שיצטרף אליהם - השיב להם שאינו רוצה לנסוע בגלל הקושי בחינוך יהודי. כאשר ביקר אדמו"ר הריי"צ בארצות הברית, פגש באחיו של ר' יוחנן ושאל אותם מדוע אח שלהם לא מגיע, וכשהשיבו לו שהוא טוען שיקשה עליו להעניק לילדיו חינוך יהודי, אמר להם שהוא יורה לו להגר לארצות הברית, ואכן הרבה הורה לו להגר לארצות הברית ואף הבטיח לו שיצליח בחינוך ילדיו והם ילמדו במוסדות של הרבי.}}, שם המשיך את עיסוקו כ[[שוחט ובודק]] לצד אחיו המבוגרים שכבר השתקעו במקום, ולאחר רכישת [[770]] התמנה כ[[גבאי]] ו[[בעל קורא]]{{הערה|תפקיד בו שימש עד שנת [[תשי"ג]] אז הרגיש שקולו נחלש והעביר את התפקיד לר' [[מרדכי שוסטרמן]].}} והמשיך לכהן בתפקיד זה עד יומו האחרון.

כאשר יצא אדמו"ר הריי"צ בקריאתו 'לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה', פתח את פנסיית ביטוח החיים שלו, והעניק את כל הסכום לאדמו"ר הריי"צ, ובכסף זה יצא הרבי למסע הפרסום הראשוני.

שימש כיו"ר [[חברת ביקור חולים]], מזכיר [[רייונדשל]], חבר הנהלת [[אגודת חסידי חב"ד]] ו[[ניחו"ח]]. כמו כן היה מ'[[שלושת הרועים (אחות התמימים)|שלושת הרועים]]' ש[[אדמו"ר הריי"צ]] מינה על אגודת [[אחות התמימים]] בארצות הברית.

ייסד וניהל את [[גמ"ח שומרי שבת]]. לאחר פטירתו עבר הגמ"ח לידיו של חתנו הרב [[שמעון גולדמן]]. הרבי חיבב במיוחד את פעילות הגמ"ח, ומספר פעמים הזכיר את הגמ"ח בשיחותיו הק'.

ניחן בכשרון כתיבה, ותיעד סיפורים רבים מההיסטוריה החסידית בבטאוני חב"ד שיצאו לאור בארצות הברית במשך השנים.

זכה לקירובים רבים מהרבי, דבר שבא לידי ביטוי בתחומים שונים: כאשר הרבי הריי"צ לא חש בטוב, שלח אותו לעבור במקומו לפני העמוד בימי היארצייט של קרוביו, התבטא אודותיו שהוא מה"ידידים הטובים"{{הערה|כאשר הגיעה הידיעה על בואם של הרבי והרבנית לארצות הברית, אמר אדמו"ר הריי"צ כי יש להודיע על כך ל"די גוטע פריינד", וכשהמזכיר שאל למי הכוונה, השיב הרבי שכוונתו לר' יוחנן.}}, וכאשר חשש בהתוועדות שהוא מתקרב יותר מידי לאדמו"ר הריי"צ, אמר לו הרבי: "אינך גורם לי אי נוחות".

ערך את מפתח האנשים לספר [[לקוטי דיבורים]] של אדמו"ר הריי"צ.

נפטר ב[[כ"ט מנחם אב]] [[תשכ"ט]].