עריכת הדף "יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)" (פסקה)

==תולדות חיים==
===נעוריו===
נולד ב[[ליאדי]] בשנת [[תקס"ח]]{{הערה|[[הקריאה והקדושה]], [[חשוון]] [[תש"ג]].}} או על פי דעה אחרת בשנת [[תקע"א]]{{הערה|שם=בית רבי ח|[[בית רבי]], ח"ג, פ"ח.}} לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ואמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] כבנם השני. נקרא על שמו של רבי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|יהודה לייב]]{{הערה|לחלק מהדעות דבר זה אינו מסתבר כיון שהוא הסתלק רק בשנת תקפ"ו. והגיוני יותר שהוא נקרא על שמו של אביו של [[הרבנית סטערנא]] הרב [[יהודה לייב סגל]].}}.

[[אדמו"ר הזקן]] היה ה[[סנדק]] שלו ב[[ברית מילה]], במהלך הברית הרבה המהרי"ל לבכות, אדמו"ר הזקן התבטא על כך שעל ידי הבכי מוחו מזדכך, ונמשך ברכה מבחינת אור{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת קע"ב.}}.

במהלך בריחתו של אדמו"ר הזקן יחד עם משפחתו מנפוליאון, חש אדמו"ר הזקן בהעדרו של המהרי"ל שהיה אז תינוק, והורה לחזור בחזרה ולחפש אותו. כאשר חזרו הם מצאו אותו בצד הדרך בוכה, ואדמו"ר הזקן אסף אותו והשיב אותו למרכבה{{הערה|[[הרב מלאדי ומפלגת חב"ד]], ח"א, עמ' 109.}}.

ב[[י"ד חשון]] [[תקפ"ה]] נשא לאשה את בתו של החסיד ר' [[שלמה פריידעס]] משקלוב, מגדולי חסידי חב"ד. ב[[זיווג שני]] התחתן עם שרה.

===עם סבו אדמו"ר האמצעי===
בילדותו [[התקשרות|התקשר]] לסבו, ה[[אדמו"ר האמצעי]], ולמד אצלו. סבו חיבב אותו מאד, נהג להמתין לו לאמירת מאמרי חסידות{{הערה|שם=בית רבי ח}} והיה מכנה אותו "מיין סטענדער" (=הסטענדר שלי), כי היה נשען עליו כשהיה אומר חסידות. גם החסידות של המהרי"ל הייתה בסגנון מאמרי אדמו"ר האמצעי.

התקשרותו לסבו הייתה כל כך חזקה, עד שגם אחרי הסתלקותו, הוא סירב להתקשר לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]].

===עם אביו הצמח צדק===
{{להשלים}}
בשנת [[תר"ג]] המהרי"ל הצטרף לאביו ל[[אסיפת הרבנים תר"ג]], המהרי"ל התפעל מניצחונו של אביו באסיפה והחל להתקשר אליו. לאחר שחזר מהאסיפה פנה הצמח צדק לאשתו ואמר: "הכיני סעודה, בפטרבורג קניתי איש, הבאתי חסיד חדש, בננו ר' יהודה לייב נהיה החסיד שלי"{{הערה|ליקוטי סיפורים, עמ' קס"ב.}}.

יחד עם אחיו רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], עזר לאביו הצמח צדק להדפיס את [[ליקוטי תורה]]{{הערה|[[היכל הבעל שם טוב]], גיליון ט"ז, עמ' קנ"ו.}}. מסופר שהמהרי"ל שאל את אביו על ה[[קץ]] של שנת [[תר"ח]], והוא השיב לו שבשנה זו החל גילוי אורו של משיח על ידי הדפסת הליקוטי תורה{{הערה|[[רשימות אדמו"ר שליט"א]], חוברת ט'.}}.

בהוראת אביו, הוא שימש כ[[חוזר]] והדריך את החסידים בעבודת ה'{{הערה|שם=בית רבי ח}}.

===ייסוד חסידות קאפוסט===
{{ערך מורחב|ערך=[[חסידות קאפוסט]] {{*}} [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|התפצלות חסידות חב"ד]]}}
ביום [[ג' אלול]] [[תרכ"ו]] - כחצי שנה לאחר הסתלקות אביו הגדול, עזב את העיירה [[ליובאוויטש]], והושיבוהו חסידיו בעיר [[קאפוסט]], שם נהג בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". ב[[סיפורי חסידים]] מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים"!. מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות, ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.

ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, והסתלק ביום [[ג' חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל לאחד את שתי החצרות, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]], בעל ה'מגן אבות'.