עריכת הדף "יהודה לייב סלונים (ירושלים)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בעיר [[חברון]] לאביו החסיד רבי [[זאב דב סלונים|זאב דוב]] נצר לשושלת היוחסין ממשפחות סלונים - שניאורסון, ונקרא על שמה של הראשון למשפחות אלו, [[המהר"ל מפראג]]. נולד לאביו לאחר שעלה ל[[ארץ ישראל]] עם אבותיו צאצאי נשיאי חב"ד שהתיישבו בחברון לפי הוראת [[אדמו"ר הצמח צדק]]. 

עם בואו ל[[ירושלים]] מחברון בשילהי המלחמה העולמית הראשונה בשנת [[תרע"ו]], נתמנה לאחד מראשי הנהלת ישיבת "אוהל משה" שיסד מהרי"ל דיסקין מבריסק, משרה בה החזיק עד יומו האחרון, וכחבר הנהלת החברא קדישא גחש"א.

באותה תקופה פתח מחדש ושכלל את בית המדרש "בית מנחם" חב"ד על שם [[אדמו"ר הצמח צדק]] בעיר העתיקה שבירושלים, לאחר שהיה סגור ומוזנח במשך שנים רבות, והוא אשר עשהו למקום תורה ותפילה נודע. כמו כן ניהל את בית המדרש, "בעל התניא" בשכונת מאה שערים, כל עבודתו למען הציבור והפרט הייתה ללא קבלת פרס, וברוב שעותיו עסק בתורה ובתפילה.

עם הגיעו לירושלים התחיל לעסוק במכירת [[ארבעת המינים]] לפני חג הסוכות ובאפיית מצות לפני חג הפסח, בעיסוקיו אלו הצליח, ומהכנסותיו עוד הפריש לטובת המוסדות בהם פעל ועסק. ביחוד נודע בבית האפייה ל[[מצה שמורה]] עבודת יד, שנייה במשך שנים, שנודעו הם בבחינת טיב המצות וכשרותם ורוב גדולי הרבנים ראשי הישיבות והאדמו"רים ראו לעצמם זכות שהצליחו לאפות בו את מצותיהם, ביניהם [[אברהם מרדכי אלתר|האדמו"ר מגור]], [[אהרן רוקח|האדמו"ר מבעלזא]], רבי [[יוסף צבי דושינסקי]] רב העיר, ובניהם וממשיכיהם אחריהם. גם רבי [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] ובניו ראשי ישיבות בריסק ממשיכי דרכו הידועים בחומרותיהם, אפו במקום.

לא יצא מעולם לחו"ל (באמרו שכך נהג אביו) וכשנכנס ליחידות ל[[אדמו"ר הריי"צ]] (בביקורו בארץ בשנת תרפ"ט) אמר לו [[אדמו"ר הריי"צ]]: "לא נסעת לליובאוויטש אולם על ידי מכתבים אלי תזכה כאילו היית בליובאוויטש".

רבי יהודה ליב נלב"ע בירושלים ב[[כ"ד בניסן]] [[תש"מ]], ומנוחתו כבוד בהר הזיתים.