עריכת הדף "ידיעת השם" (פסקה)

==עניינה==
ידיעת ה' כוללת כמה ענינים ודרגות{{הערה|הדרן על הרמב"ם תשמ"ו סעיף ד ואילך, ובפרט בסעיף ח.}}:

א. עצם הידיעה אודות מציאותו של ה'.

ב. הידיעה וההתבוננות השכלית במציאותו של ה', ובשלימותו - כלומר, שממנו נמצאו כל הנמצאים, וכולם תלויים בו, והוא אינו תלוי בהם.

ג. הידיעה וההכרה בהיותו של הקב"ה למעלה מהשכל, ולכן גדרי השכל אינם מחייבים אותו.

השלב הראשון בידיעת ה' - הידיעה בעצם מציאותו - הוא הקדמה הכרחית שבלעדיה לא ייתכנו התורה והמצוות, שהרי התנאי למצוות הוא שישנו מי שמצווה. מסיבה זו, בפנימיות ישנה מעלה לידיעת ה' זו על השלבים הנעלים יותר בידיעת ה' - שהרי היא הסיבה והמקור להן. ידיעת ה' בשלבים הבאים קשורה להתבוננותו של האדם, ואילו ידיעת עצם מציאותו של ה' בשלב הראשון באה מכך ש[[עצמות|עצמותו]] של ה' היא בגילוי{{הערה|הדרן שם סעיף ה, ובהערה 13.}}.

השלב השני - ההתבוננות השכלית - כולל את כל הפרטים אודות שלימותו של ה': הן אותם המפורטים בדברי הרמב"ם בהלכות הראשונות בספרו: {{ציטוטון|יסוד היסודות ועמוד החכמות לידע שיש שם מצוי ראשון, והוא ממציא כל נמצא, וכל הנמצאים משמים וארץ ומה שביניהם לא נמצאו אלא מאמתת המצאו . . ואם יעלה על הדעת שאין כל הנמצאים מלבדו מצויים - הוא לבדו יהיה מצוי ולא יבטל הוא לבטולם, שכל הנמצאים צריכין לו, והוא ברוך הוא אינו צריך להם ולא לאחד מהם, לפיכך אין אמתתו כאמתת אחד מהם . . המצוי הזה הוא אלוקי העולם אדון כל הארץ, והוא המנהיג הגלגל בכח שאין לו קץ ותכלית}}{{הערה|הדרן על הרמב"ם תשמ"ח סעיף ב, והנערות 20 ו-22 שם, ובשולי הגליון.}}; והן כל עניני [[מעשה מרכבה]] ו[[מעשה בראשית]], המפורטים בכל ארבעת הפרקים הראשונים בספר{{הערה|לקוטי שיחות חלק כו, שיחת יתרו א (ע' 114 ואילך).}}.

השלב השלישי - ההכרה באלוקות שלמעלה מהשכל - הוא המפורט בדברי הרמב"ם{{הערה|שם, הלכה ב.}}: {{ציטוטון|ואם יעלה על הדעת שהוא אינו מצוי - אין דבר אחר יכול להמצאות}}. בדברים אלו נרמזת ידיעה בקב"ה כפי שהוא למעלה מגדר "מצוי", כלומר, כזה ששייך להמציא עוד נמצאים ולהוות עולם. ידיעה זו היא נעלית יותר מהידיעה בה' כ"מצוי" ומהווה העולם, כנרמז בלשון הרמב"ם "ואם '''יעלה''' על הדעת". ומצד דרגה זו שבה "אינו מצוי", אין מקום למציאות העולם - "אין דבר אחר יכול להמצאות"{{הערה|הדרן על הרמב"ם תשל"ה סעיף ח-ט (לקוטי שיחות חלק מ' ע' 38-9). הדרן על הרמב"ם תשמ"ו סעיף ז, ובהערה 22.}}. בלשון החסידות, זו הידיעה ב[[סובב כל עלמין]] (בשונה מהידיעה וההתבוננות השכלית, התופסת רק ב[[ממלא כל עלמין]]){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/24/46b.htm דרך מצותיך מצות האמנת אלקות, סוף פרק ב]. ראה בהדרן תשמ"ו הנ"ל בהערה 23 המקשר בין דברי הצמח צדק והרמב"ם. וראה גם הדרן תשל"ה הנ"ל הערה 109.}}.

ידיעת ה' כיום - גם הידיעה המוכרחת על פי שכל שהיא מוחשית כמו ראיה (ועליה נאמר "מבשרי אחזה אלוקה" - כשם שהרואה את הבשר משוכנע בקיומה של הנפש המחיה אותו בוודאות כמו ראיה, כך ראיית העולמות משכנעת בקיומו של ה' בוודאות כמו ראיה) - היא רק [[ידיעת המציאות]]. רק לעתיד נוכל להגיע ל[[ידיעת המהות]] כ[[ראיה]] ממש.

===האם נמנית במניין המצוות===
בעל הלכות גדולות לא מנה את מצות ידיעת ה' במניין המצוות. [[הרמב"ן]] הסביר את דעתו{{הערה|השגותיו לספר המצוות, מצות עשה א.}}, שכיון שהאמונה היא בסיס הכרחי שבלעדיו לא ייתכן קיום המצוות, לכן לא שייך למנותה במניין המצוות. [[הצמח צדק]] הוסיף להעמיק בזה, שכיון שהידיעה בעצם מציאות ה' מוחשית וברורה כל כך, שאין סיבה שלא להאמין בה, ולכן אין טעם לצוות עליה. אמנם, לדעתו הוא מתייחס אך ורק לשלב הראשון בידיעה - עצם מציאות ה'.

[[הרמב"ם]] ו[[ספר החינוך]] מנו את מצות ידיעת ה' במניין המצוות. לשיטתם, מדובר לא רק על עצם האמונה, אלא על הידיעה וההתבוננות בשלימותו של ה' - השלב השני. כמו כן, כלולה במצוה זו גם האמונה שלמעלה מהשכל - השלב השלישי{{הערה|ראה להלן בפיסקה [[#ידיעה או אמונה|ידיעה או אמונה]].}}. שני ענינים אלו נמנים כמצוה אחת.

שיטה נוספת היא שיטת רבינו יונה{{הערה|שערי תשובה שער שלישי, יז.}}, שמנה כשתי מצוות את הידיעה ואת האמונה - השלב השני והשלב השלישי{{הערה|דרך מצותיך שם.}}.