עריכת הדף "יגיעה" (פסקה)

==במקורות חז"ל==
{{ציטוט צף|אין על מי להתפנק. צריכים להתייגע|[[תבנית:היום יום/כ' אייר|לוח היום יום כ' אייר]]}}

חז"ל קבעו בגמרא, שבכל מה שנוגע לעבודת השם {{ציטוטון|אם יאמר לך אדם: 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמן'. 'לא יגעתי ומצאתי - אל תאמן'. 'יגעתי ומצאתי - תאמן'}}{{הערה|מגילה ו, ב.}}. זאת בשונה ממה שקשור לעניני מסחר ומשא ומתן - שההצלחה תלויה בסייעתא דשמיא וכמה שאדם יתאמץ - זה לא בהכרח ישפיע על הצלחתו{{הערה|כך גם בנוגע ל'''זכירת''' הלימוד הדבר תלוי בסייעתא דשמיא.}}{{הערה|1=ואדרבה, בעניני העולם היגיעה רק מקלקלת יותר, כפי ביאור אדמו"ר הצמח צדק על אדם שלובש לבושים ארוכים יותר מכפי צרכו. סהמ"צ מצות תגלחת מצורע פ"ג (דרמ"צ קז, ב). וראה לקו"ת תצא לז, רע"ג. וראה גם אגרות קודש חלק י"ד סוף עמוד שה ואילך). [https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/18/13/146.htm שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ז].}}.

כך גם מסבירים מפרשי המשנה את דברי חז"ל בפרקי אבות "בֶּן הֵא הֵא אוֹמֵר, לְפוּם צַעֲרָא אַגְרָא"{{הערה|פרק ה, משנה כג.}}, שמה שנחקק באדם מהלימוד זה דווקא מה שטרח ועמל על לימודו מתוך יגיעה, אבל מה שקורא ולומד מתוך תענוג ומנוחה אין בזה לא קיום ולא תועלת{{הערה|פירוש המשניות לרמב"ם. בדומה לכך פירש המהרש"א.}}.

היגיעה עליה מדברים חז"ל לא חייבת להתבטא במאמץ שכלי, אלא כל מאמץ ויגיעה לצורך הלימוד{{הערה|מנחות ז, א. ברש"י: "משום יגעתי ומצאתי".}}.

===ברכת התורה===
לפי חלק מהדעות, הנוסח בברכת התורה הוא ''''לעסוק''' בדברי תורה', ועל כך מבואר שהכוונה היא דווקא לעמל והטורח והיגיעה בתורה{{הערה|ב"ח וט"ז אורח חיים סימן מז. ואדמו"ר הריי"צ מבאר שהוא בדוגמת העוסק במסחר גשמי שלא מסתפק ברווח שמגיע לו בדרך ממילא, אלא טורח ומתייגע בזה ואכפת לו להרוויח כמה שיותר, ואף אם יגדיל את הרווחים, לא יסתפק בכך ויתייגע עוד יותר להרוויח סכום גדול יותר (אמר ריב"ל ... כל העוסק בתורה" תרפ"ח לקראת סופו).}}.