עריכת הדף "טוביה בלוי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ט"ז אייר]] [[תרצ"ו]] לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י ב[[ירושלים]]. הרב טוביה הוא נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת '[[אגודת ישראל]]' ב[[ארץ הקודש]].

בצעירותו התקרב ל[[חסידות בעלזא]] ול[[חסידות גור]] והיה משתתף בקביעות בטישים של האדמו"ר ה'בית ישראל' תוך שהוא צועד לשם על אף הסכנה הכרוכה בכך, בשנת [[תשי"ג]] החל להתקרב ל[[חב"ד]] באמצעות הרב [[אברהם לייב קליין]] שעמד בראשות ישיבת 'המתמידים' בה למד, והיה חסיד חב"ד. יחד עמו, קירב את אחיו הרב [[יוסף בלוי]] והרב [[עמרם בלוי]].

נמנה על אלו שעזרו בהדרכה בישיבות הערב של [[חב"ד]] בשכונותיה של [[ירושלים]], שהוקמו ביוזמתו, ובראשותו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.

נשא את רעייתו מרת חנה פרומט ב[[כ' כסלו]] [[תשט"ו]].

לאחר נישואיו פעל רבות לצד הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] מנהל כולל חב"ד, בהפצת תורת הרבי בקרב הציבור החרדי בירושלים, במסגרת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]. בעקבות מחלוקות פנימיות שהתעוררו בשנת [[תשי"ט]] בתוך הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים הורה הרבי להרב [[עזריאל זליג סלונים]] לפטר את חברי הארגון ולהקימו מחדש עם הנהלה חדשה. במסגרת הסדר מחודש, מונה הרב בלוי לצד הרב [[יהושפט אלפרט]] והרב [[צבי אייזנבך]] כחברי ההנהלה, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה.

בשנת [[תשל"ה]] מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות [[בית חנה ירושלים|בית חנה]] בירושלים.

===פעילות ארצית===
[[קובץ:טוביה בלוי אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי מקבל [[ד' מינים]] מהרבי בשנת [[תשמ"ח]]. לצידו הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[חנוך גליצנשטיין]]]]
ב[[תשכ"ו]] מינהו הרב [[ישראל לייבוב]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד [[תשמ"ז]].

ב[[תש"ל]], הרב [[שמואל חפר]] - יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.

בחודש [[חשון]] [[תשל"ב]] מונה על ידי הרבי לחבר ב"[[ועד לקיום המוסדות]]" שנוהל על ידי הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].

===פעילות ספרותית===
[[קובץ:נר למשיחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'נר למשיחי']]
בשנת [[תשי"ט]] החל לכתוב ב[[ביטאון חב"ד]], ולאחר פטירתו של ידידו הרב [[אוריאל צימר]], המשיך במקומו את תרגום [[ספר הזכרונות]] ומאז עסק בתרגומים שונים נוספים.

בשנת [[תש"ל]] כתב מאמר על שיטת [[הרבי]] בלימוד [[רש"י]], וקיבל הוראה מ[[המזכירות]] לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת [[תש"מ]] יצא לאור הספר עם השם [[כללי רש"י (ספר)|"כללי רש"י"]]. בשנת [[תנש"א]] הוציא מהדורה שנייה לספר. בשנים שלאחר מכן ערך את המהדורה השלישית והמורחבת שיצאה ב[[תשע"ח]], בעזרת נכדיו ר' יוסף יצחק בלוי ור' משה לוי יצחק לאופר.

בחודש [[תמוז]] [[תש"מ]] החל לעבוד ב[[שבועון כפר חב"ד]], שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר ב[[בני ברק]]. מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]], מעיד כי הרבי התבטא פעם על סגנון כתיבתו "מאמרים מצלצלים"

בעבודתו בעיתון המשיך עד [[תש"נ]], ומאז מיעט לפרסם מאמרים בכתבי העת החב"דיים למעט בחוברות [[פרדס חב"ד]] אותו ערך בין השנים [[תשנ"ז]]-[[תשס"ז]].

בין השנים [[תשד"מ]] - [[תשמ"ז]] ערך ביחד עם הרב [[יצחק יהודה הולצמן]] את הירחון [[שלימות]].

עם הקמתו של [[מכון לוי יצחק]], החל לעסוק בתרגום ה[[לקוטי שיחות]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]], ובהמשך העביר את התפקיד לבתו.

בשנת [[תשנ"ה]] מונה לעורך ראשי במכון [[נחלי דב"ש]] שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, [[שלום דובער בלוי]].

בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב ב[[בטאון חב"ד]] וב[[שבועון כפר חב"ד]].