עריכת הדף "ט"ו בשבט" (פסקה)

==מנהגים==
[[קובץ:הרבי בטו בשבט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי בהתוועדות חמישה עשר בשבט תשמ"ב]]
בשנת [[תשמ"ז]] קרא [[הרבי]] לערוך כינוסים בט"ו בשבט לחיזוק והוספה ב[[תורה]], ב[[תפילה]] ובפרט להתחזק בהליכה באורחותיו של בעל ההילולא דיו"ד שבט - [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1= [http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=72 שלשלת היחס עמ' (32)]}}. הרבי ציין למנהג לאכול ביום זה חרובים (מלבד [[שבעת המינים]]), להם שייכות מיוחדת לניסים "כסיפור הגמרא על רבי [[חנינא בן דוסא]] שדי לו בקב חרובין מ[[ערב שבת]] לערב שבת, ובהמשך לזה מסופר על כמה וכמה ניסים שאירעו לו, בהיותו 'מלומד בניסים'"{{הערה|תלמוד בבלי, תענית כד, סוף עמוד ב'. ספר-השיחות תנש"א, חלק א' עמ' 300}}.

ב[[יחידות כללית]] שנערכה בי"ג שבט תשמ"ז הרבי אמר שמנהג ישראל לאכול בט"ו בשבט פירות טעימים, ולברך לפחות על פרי אחד [[שהחיינו]]{{הערה|1=[https://chabad.info/video/rebbe/מתחברים-יום-יום/מנהג-ישראל-לאכול-פירות-טעימים-בטו-בשב/ מנהג ישראל לאכול פירות טעימים בט"ו בשבט] {{וידפו}}}}, ובשיחה האחרונה לעת עתה ששמענו מהרבי בסמיכות לט"ו בשבט הזכיר הרבי את המנהג של אכילת פירות בכלל, ומפירות ארץ ישראל במיוחד{{הערה|דבר מלכות שבת פרשת בשלח תשנ"ב.}}.

ישנם הנוהגים לומר בט"ו בשבט קטעים מ[[תנ"ך]] ומ[[ספר הזהר]]. הרבי כותב על כך: "לא ראיתי במדינותינו נוהגים כן"{{הערה|לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 235}}.

הרבי שולל את המנהג לטעת עצים בט"ו בשבט וכותב ש"זהו עניין חילוני לגמרי", ואין לערבו במנהגי שולחן ערוך. הרבי אף מציין לגמרא{{הערה|תמיד כט, ב}} שאומרת שאין בעצי סרק משום יישוב ארץ ישראל{{הערה|[https://chabad.info/blogs/447606/ נטיעה בט"ו בשבט מהי דעתו של הרבי]. {{אינפו}}}}.

אין אומרים [[תחנון]] בט"ו בשבט, כמו כן ב[[י"ד שבט]] בתפילת מנחה אין אומרים תחנון{{הערה|היום יום י"ד וט"ו שבט.}}.

===שם התאריך===
יש הנמנעים, מסיבות שונות, מלומר "טוּ בשבט"{{הערה|מקובל בפי חסידים מפי השמועה שהרבי תיקן את אלו שאמרו כך, אך השמועה המאומתת היא בנוגע לחמשה עשר במנחם אב, כאשר הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] נכנס לרבי ליחידות קודם יום ההולדת שלו ואמר שיום ההולדת תהיה בט"ו באב והרבי שאל אותו שוב ושוב מתי היום הולדת עד שתיקן את עצמו ואמר: "חמשה עשר במנחם אב", ולטענתו אינו יודע האם הרבי תיקן אותו בגלל שלא אמר "חמשה עשר" או בגלל שלא אמר "מנחם אב".}}. בשיחות וכתבי הרבי, הלשון הרווחת היא "חמשה עשר בשבט", אך קיימים מספר אזכורים של היום כ"טו בשבט", או אף "Tu bishevat".{{הערה|במכתב באנגלית ששלח הרבי לר' [[זלמן יפה]], שהתגורר במנצ'סטר שבאנגליה, נכתב בתאריך: "Tu bishevat". '''[https://col.org.il/news/136042 האם אמנם הרבי לא השתמש בביטוי "ט"וּ בִּשְׁבָט"? • מיוחד]''' באתר [[חב"ד און ליין]].}}.