עריכת הדף "חתן תורה" (פסקה)

==היסטוריה==
במנהג ארץ ישראל הקדום, היו מסיימים את קריאת התורה בציבור פעם בשלוש שנים, ובמשך השנים התפשט והתקבע מנהג בבל שמסיימים את התורה מידי שנה בשמחת תורה, ומייד מתחילים מחדש את קריאת פרשת בראשית.

בעוד שקריאת פרשת בראשית בשמחת תורה הינה מנהג בלבד, אין היא חלק מחיוב הקריאה, ובשל כך יש המחשיבים יותר את עליית 'חתן תורה'{{הערה|שם=אוצר|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30510&st=&pgnum=396 אוצר מנהגי חב"ד שמחת תורה עמוד שפג].}}{{הערה|וכן ראה ביסוד ושורש העבודה שער י"א פרק אחרון שישתדל לקנות חתן תורה ואם לא יצליח - שיקנה חתן בראשית, וכן בקהילות ליטא מקובל שמכבדים את הרב בעליית 'חתן תורה'.}}. האברבנאל מפליג במעלתה של עליה זו, וכותב שהיא נקבעה זכר למעמד ה[[הקהל]] בבית המקדש שהמלך היה קורא בתורה, ומזה נשאר המנהג בימינו שהגדול והחשוב שבציבור מסיים את מחזור הקריאה בתורה{{הערה|אברבנאל על פרשת וילך פרק לא סוף פסוק יח. צויין על ידי הרבי ברשימה שכתב אודות התוועדות שבת בראשית תשכ"ז, נדפס בתורת מנחם חלק מח עמוד 197.}}.

בשם רבי [[פנחס מקוריץ]] מובא שעליה זו היא סגולה להצלחה בלימוד התורה{{הערה|אמרי פנחס אות רי.}}.

יש הטוענים כי במקור, נקרא הקונה את עלייה זו בשם ''''חתם''' תורה' על שם שבעלייה זו חותמים את מחזור הקריאה, ובמשך השנים השתבשו העם וקראו לו בשם 'חתן תורה', אך כבר בספרי ההלכה מתקופת הראשונים מופיע המנהג בשם 'חתן תורה'{{הערה|ראו לדוגמה בדרכי משה תרס"ט, ב.}}.