עריכת הדף "חשבון נפש" (פסקה)

==בליובאוויטש==
ר' [[מענדל פוטרפס]] היה נוהג לספר בהתוועדויות בנוגע לתשובה, שבאחת הפעמים שברח מהק.ג.ב, התחבא אצל אשה אחת, אשר בנה היה חולה מאוד והרופא נתן לה סדר מסובך ומורכב של תרופות שיש לתת לבנה. פעם אחת האשה התבלבלה בין הסדר של התרופות, וכתוצאה מכך, בנה נהיה במצב של גוסס, האשה זעקה ומררה בבכי, איך היא עשתה כדבר הזה? איך היא התבלבלה בדבר כה חשוב? אך לאחר כמה רגעים התעשתה ושאלה את עצמה, מה צריך לעשות עכשיו. ר' מענדל היה משווה זאת לעבודת התשובה, שיהודי אם חלילה חטא, צריך למרר בבכי על מעשה זה ולחשוב כיצד התדרדר כך, אך גם יש להגיע למצב מעשי, ולחשוב עם עצמו מה צריך לעשות.
===תאריך החשבון נפש===
ב[[ספר מאמרים]] מביא [[אדמו"ר הריי"צ]], שכמו שבעסקים, בעל העסק עורך לעיתים קרובות חשבון נפש, אך הסיכומים הגדולים הוא עושה אותם לקראת סוף השנה, כי אם הוא יעשה מדי רגע הוא יבזבז את זמנו וגם עלול לבלבל אותו בעיסוקיו, כך גם בתורה ובמצוות שזה העסק העיקרי של ה[[יהודי]]. והתורה קבעה זמנים מיוחדים עבור ה[[חשבון נפש]], שזה בזמן [[קריאת שמע שעל המיטה]], ובימי [[חודש אלול]] ובעיקר בימי ה[[סליחות]].

===חשבון נפש של חסידים===
פעם אחת רצה הרבי הריי"צ בילדותו להקשיב להתוועדות של [[הרשב"צ]] ושל ר' [[חנוך הענדל]], אך לא הורשה. הרבי הריי"צ החליט פעם אחת 'להתחכם', וכשנודע לו שהם הולכים להתוועד באחד המרתפים, התחבא שם טרם הגיעו. 

כשהם הגיעו, אמרו לחיים, ולפתע פרצו מעינהם זרם של דמעות והביטו אחד בשני במשך כל הזמן. הרבי הריי"צ ציין אח"כ שזה היה מחזה שלא ניתן לתיאור, וכלשונו: "טרערן האבן גיפרעגט און טרערן האבן גיענטפערט" [=הדמעות שאלו את השאלות והדמעות גם ענו את התשובות]

שני החסידים ישבו והתוועדו במשך כל הלילה, בלי להוציא אף מילה מפיהם עד עלות השחר. כשהאיר הבוקר הם קמו ממקומם, החזירו את ה"משקה" (שלא טעמו אף טיפה ממנו) בחזרה מן הכוסית אל הבקבוק, וכך נסתיימה ההתוועדות.
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*