עריכת הדף "
חרישה וזריעה (מלאכות)
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==בחסידות== בחסידות משמשים המושגים חריש וזריעה כמשל לעבודת ההכנה לצמיחה. כשם ש[[במשל]] עבודת [[אדם (מין המדבר)|האדם]] בחרישה וזריעה אינה הכרחית לגידול התבואה אך היא מוסיפה בה פי כמה וכמה, כך הוא בנמשל: גילוי אלוקות נמשך ב[[שבת]] גם בלי עבודת האדם (כי שבת 'מקדשא וקיימא', קדושתה אינה תלויה בעבודת האדם), אבל על ידי ה[[תורה]] ו[[מצוות]] שמקיים האדם בימות השבוע מתעורר [[תענוג|העונג העליון]] להמשך בנפשו ביתר שאת וביתר עוז{{הערה|שם=ראו כי ה' נתן לכם את השבת|לקוטי תורה בשלח ד"ה ראו כי ה' נתן לכם את השבת.}}. וכן על דרך זה מוסבר לגבי חרישת הלב שב[[עשרת ימי תשובה]]: שע"י חרישה זו נקלטים בקרקע ה[[לב]] כל התורה ומצוות שקיים האדם כל השנה - והצמיחה היא בחג הסוכות{{הערה|לקוטי תורה, סד"ה האזינו השמים.}}. ===חרישה=== החרישה בעבודת ה' היא בלב, ועניינה מבואר ב[[חסידות]] במקומות רבים{{הערה|לדוגמא, בלקוטי תורה: בשלח דף ב' עמ' א', מסעי צ"ו ד', ובאריכות גדולה בדרושי האזינו וסוכות מדף עד ואילך.}}. כשם שהחרישה הגשמית מפוררת את ה[[אדמה]] הקשה ומרפה אותה עד שיוכלו הזרעים להקלט ולהכות בה שורש, כך הדבר ברוחניות. לפני "זריעת" ה[[צדקה]] (שהיא כללות המצוות{{הערה|ולכן בכל התלמוד הירושלמי נקראת סתם "מצווה" (ב"ב ט, א'). היינו, מאחר שהיא כללות המצוות כשאומרים סתם "מצווה" - יודעים כולם למה הכוונה.}}) יש "לחרוש" את הלב בבחינת '[[אתכפיא]]' והתבוננות המביאה לידי לב נשבר. ===זריעה=== אלא שעבודת האתכפיא היא הכנה בלבד. כשם שבגשמיות מחרישה בלבד לא תצמח תבואה (אלא יש גם לזרוע), כך ברוחניות אי אפשר להסתפק בעבודת האתכפיא אלא נדרשת גם העבודה בתורה ומצוות{{הערה|שם=ראו כי ה' נתן לכם את השבת}}. הגרעין (כמו כל הצומח) נתהוה מ[[כח הצומח]] שבארץ{{הערה|אלא שנתגשם מאד עד שנעשה גרעין.}}, ובהעלם יש בו תמיד מבחינת כח הצומח. ולכן כשנרקב הגרעין ונפסד, הנה [[כח הצומח]] המלובש בו מתבטל ל[[כח הצומח]] הכללי שבארץ{{הערה|נעשה "מין נוקבין" אליו, ומעורר אותו.}} ומצמיח כעין הגרעין אך בתוספת מרובה על העיקר. '''ובנמשל:''' התורה היא חכמת ה' ורצונו יתברך, אלא שירדה בריבוי צמצומים עד שהתלבשה בתורה ומצוות גשמיים. וע"י שהאדם לומד תורה ומקיים מצוות '''בביטול''' (שרק '''אז''' הוא בדוגמת הגרעין שנרקב) נקלטת ומתייחדת התורה שלמד בארץ העליונה ממש כיחוד [[כח הצומח]] שבגרעין ב[[כח הצומח]] שבארץ הגשמית.{{הערה|לקוטי תורה בהר, ד"ה כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושתבה הארץ שבת לה' שש שנים וגו'.}}
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף