עריכת הדף "
חסידות קרלין
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== תולדות חסידות קרלין == רבי [[שלמה מקרלין]], נמנה בין תלמידיו של המגיד ממעזריטש, והיה תלמידו של רבי [[אהרן מקרלין|אהרן הגדול מקרלין]]. לאחר פטירתו של רבי אהרן הגדול מילא רבי שלמה את מקומו, וכיהן כ[[אדמו"ר]] לחסידות קרלין עשרים שנה. {{ערך מורחב|ערכים=[[אהרן הגדול מקרלין]], [[שלמה מקרלין]]}} רבי [[אשר מקרלין]], בנו של אבי השושלת רבי אהרן הגדול, התייתם בהיותו בן 12 וגדל בבית רבי שלמה. אחר פטירת רבי שלמה מילא רבי [[אשר מסטולין|אשר הראשון]] את מקומו בעיירה קרלין. אחר כך עבר לעיירה הסמוכה [[סטולין]] בדרום בלארוס, ובשנת [[תק"ע]] שב לקרלין. רבי אשר מקרלין פעל רבות עבור חסידים שגרו בארץ ישראל, ועמד בקשר עם רבי אברהם הכהן מקאליסק, מאדמו"רי החסידות הראשונים של ארץ ישראל. רבי אשר הראשון נפטר ב-[[כ"ו בתשרי]] [[תקפ"ז]]. את מקומו של רבי אשר הראשון ירש בנו, רבי אהרן פרלוב מסטולין, שכונה גם בשם "רבי [[הבית אהרן|אהרן השני]]". והתפרסם בעיקר בשם ספרו "בית אהרן". שימש כאדמו"ר לחסידות קרלין במשך 45 שנה, בעיירות קרלין וסטולין. רבי אהרן עזב את קרלין עקב רדיפת משפחת לוריא אשר התנכלה לרבי אהרן ולחצר קרלין ואף הלשינה עליו לשלטונות ונאסר לתקופה קצרה, לאחר ששוחרר מהתפיסה עזב את העיירה באמרו דור רביעי ישובו הנה ונתקיימה הבטחתו בנינו רבי [[אברהם אלימלך מקרלין]]. ספרו "בית אהרן", הכולל פירוש ל[[תורה]] ול[[פרקי אבות]] ואמרות חסידיות קצרות היה לספר יסוד לחסידות קרלין ולעולם החסידות בכלל. נפטר ב-[[י"ז בסיוון]] בשנת [[תרל"ב]]. לאחר פטירתו של ה"בית אהרן" מילא את מקומו בנו, רבי [[אשר פרלוב מסטולין]] שכונה בשם "רבי אשר השני" או "האדמו"ר הצעיר". עוד בימי אביו שימש כמעין אדמו"ר. ימי כהונתו לא ארכו ימים. תקופת אדמו"רותו הסתכמה בשנה אחת בלבד והוא נפטר בגיל צעיר, בשנת [[תרל"ג]] ב[[ט"ו באב]]. לאחר פטירתו הוכתר בנו הינוקא [[רבי ישראל מסטולין]], שכיהן כאדמו"ר עד פטירתו ב[[ראש השנה]] [[תרפ"ב]]. רבי ישראל - הינוקא מסטולין הותיר אחרי פטירתו שישה בנים, ומהם מונו כאדמו"רים במקום מגוריהם. לאחר פטירתו של הינוקא התפצלה החסידות לשלוש חצרות מרכזיות ועוד אחת שהשפעתה הייתה מקומית. שנים מבניו כיהנו כאדמו"רים, רבי [[משה]] כיהן כאדמו"ר בעיירה סטולין, ורבי [[אברהם אלימלך מקרלין|אברהם אלימלך]] כיהן כאדמו"ר בעיירה קרלין, אח אחר, רבי יוחנן כיהן כאדמו"ר בעיירה לוצק.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף