עריכת הדף "חנוך העניך יעקב קריצ'בסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ראמען]] להוריו ר' אליהו קריצ'בסקי ומרת ציפא לבית בלנטר, שהייתה בת–בית בבית [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]]. בעת שהרבי הרש"ב חלה לפני הסתלקותו, היו זקוקים לתרופות מסוימות שלא ניתן היה להשיגן בדרכים רגילות. אמו של ר' יאני התבקשה להשיגם, ובזכות חברתה ששירתה אז ב[[צבא]], השיגה את התרופות.

לאחר שהשלטונות הקומוניסטים החלו לרדוף אחר בני משפחת קריצ'בסקי, עברו הוריו של יאני להתגורר בעיר [[קרמנצ'וג]], אך גם במקום החדש רדפו אנשי המשטרה החשאית אחר יהודים בכלל, וחסידים בפרט.

בימי [[מלחמת העולם השנייה]] ברחה משפחת קריצ'בסקי ל[[סמרקנד]], הרחק מאימת החזית. כמו עוד רבבות פליטים שהגיעו לאסיה התיכונה, גם משפחת קריצ'בסקי סבלה שם מרעב כבד.

בתקופה הבאה המצב השתפר יותר, ומאות משפחות חב"דיות שגרו ב[[סמרקנד]], החלו לחיות חיים חסידיים אוטנטיים, אם כי מחתרתיים. הקהילה גובשה והייתה מאוחדת.

לצד התלמוד תורה וסניף הישיבה שהוקמו, גם החסידים עצמם התפללו במניין מחתרתי ואף ארגנו [[התוועדות חסידית|התוועדויות חסידים]].

ב[[חודש שבט]] [[תש"ה]], נשא לאישה את רעייתו מרת רחל, בת החסיד ר' [[זאב וולף שטיינגארט]]. 

בתום מלחמת העולם השנייה, נוצרה הזדמנות לברוח מ[[רוסיה]] באמצעות דרכונים פולניים מזוייפים. ה[[חסיד]]ים ניצלו את ההזדמנות במבצע שכונה לימים בשם '[[יציאת רוסיה תש"ו]]', וכדי לממש אותה, עזבו את סמרקנד ועברו לעיר הגבול [[לבוב]] כדי להשיג שם מסמכים מזוייפים וכך לזכות לצאת מהדיכוי הקומוניסטי.

עד שהושגו המסמכים, נצטוו כל החסידים להתחבא בבתים שהושכרו במיוחד ברחבי העיר. איש מהם לא העז להסתובב ברחוב, מלבד מעטים שיצאו לגיחות קצרות ולמטרות דחופות ביותר.

יאני עצמו לא הצליח לצאת מרוסיה בבריחה דרך לבוב, ושב לסמרקנד, שם המשיך לעסוק במסחר לצד עשיה מסועפת למען הזולת.

לאחר המלחמה, כאשר הדיכוי הסטליניסטי היה בשיאו, הפך ביתו של ר' יאני בסמרקנד למרכז ומוקד בענייני יהדות. זוגות יהודים שפחדו לעשות [[חופה]] או ברית מילה, ערכו זאת בבית משפחת קריצ'בסקי. ובתקופה מסויימת נערך בביתם גם מניין התפילה.

בשנת [[תש"ט]] נולד לבני הזוג קריצ'בסקי בנם השני – מתתיהו, וכעשר שנים לאחר מכן, כשכבר גרו ב[[מוסקבה]], נולד להם בנם השלישי.

בשנת [[תשי"ג]] עבר מ[[סמרקנד]] ל[[מוסקבה]]. גם שם הפך ביתו למרכז יהודי. בביתו התקיימו מנייני תפילה במשך תקופה ארוכה.