עריכת הדף "חנוך הנדל קוגל" (פסקה)

==תולדות חיים==
הרב קוגעל נולד בכפר קטן ליד פלעשניץ לאביו ר' הירש והכיר בילדותו חסידי אדמו"ר הזקן אשר השפיעו על חינוכו והדרכתו{{הערה|ליקוטי דיבורים חלק ג ע' 687. חלק ב ע' 452}}.
 
בצעירותו התגורר ב[[פלשצניץ]] ועסק בניהול פונדק דרכים (קרעטשמע){{הערה|[[רשימות דברים (ספר)]] הוצאת תשס"ט, עמוד 257.}}, ובסביבות שנת תר"מ עבר להתגורר ב[[ליובאוויטש]]. גם לאחר שעבר להתגורר בליובאוויטש, היה נוהג להגיע פעם בשנה ל[[פעלעשניץ]] לבקר את נכדיו ומשפחתו שנשארו להתגורר במקום, והחסידים בעיר היו מנצלים את ביקוריו ל[[התוועדות|התוועדויות חסידיות]].

בא בפעם הראשונה ל[[ליובאויטש]] ב[[ה' באלול]] [[תר"ג]]. בעת נשיאותו של [[אדמו"ר הצמח צדק]]. עשר שנים הכין את עצמו ר' הענדל לפני בואו בפעם הראשונה לליובאוויטש. כותב עליו [[אדמו"ר הריי"צ]] "לבו היה בוער כאש ב[[אהבת ישראל]] והיה בעל מידות טובות שאין כדוגמתו. לבו הטוב ומידותיו הטובות היו מתוך עבודה ויגיעה בקבלת עול, לא מצד ההבנה וההשגה".

ב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]] כאשר נתיסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], מינה [[אדמו"ר הרש"ב]] את ר' הענדל ל[[משפיע]] ראשי.

כותב [[אדמו"ר הריי"צ]] הרב חנוך הענדיל הנו המחנך האמיתי שבחינוכו העמיד מחנכים מקבלים אמתיים, כל אימרה ותנועה חסידית נקלטה בהם בחיות פנימית ועשתה פירות ופירי פירות.

לאחר פטירתו אמר [[אדמו"ר מוהרש"ב]] שר' הענדל לא היה בכלל בגיהנום, הוא רק הריח את [[ריח]] הגיהנום.

במקום אחר כותב עליו [[אדמו"ר מוהריי"צ]]:
החסיד הלזה הוא אחד האישים אשר ראוי לפרק מיוחד בתולדות דברי ימי משפחתינו הרוממה, הן מצד אשיותו הפרטית והן מצד התיחסתו וקרבתו לבית משפחתנו, אשר כארבעים שנה היה כמו בן בית, ונוטל חלק גדול בראש כל ענין פרטי המתיחס לנו. זכרו לא ישכח מאיתנו לעולם.

נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תר"ס]].