עריכת הדף "חלוקת כוס של ברכה" (פסקה)

==היסטוריה==
תיאור על מעמד כוס של ברכה קיים כבר מימי [[המגיד ממזריטש]], שנתן [[שיריים]] מכוס ההבדלה שלו לתלמידיו לאחר שהוסיף בה רביעית{{הערה|[[הרבי הריי"צ]], [[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)|ספר השיחות תש"ב]]}}.

[[הרבי הריי"צ]] היה נוהג לחלק כוס של ברכה בסיומן של ה[[סעודות בבית אדמו"ר הריי"צ|סעודות שנערכו בביתו]] לקומץ החסידים ובני המשפחה שנכחו במקום. לעיתים ארע והרבי הריי"צ שלח עם חסיד יין על מנת לחלקו לכל קהל החסידים, אך לא אירע שחילק לכולם את היין בעצמו.

לאחר הסתלקותו של הרבי הריי"צ, כחלק מהפצרות החסידים ברבי שיואיל [[קבלת הנשיאות של הרבי|לקבל עליו את הנשיאות]], הפצירו החסידים ברבי במוצאי [[שמחת תורה]] בשנת [[תשי"א]] שיחלק כוס של ברכה. הרבי כתגובה שתה את כל היין שנשאר בכוסו והפך אותה. עם זאת, לאחר קבלת הנשיאות בשנת תשי"א, הסכים הרבי לחלק כוס של ברכה. הפעם הראשונה הייתה במוצאי [[ראש השנה]] בשנת תשי"ב.

בעקבות האירוע הבריאותי ב[[ראש חודש כסלו תשל"ח#התקפת הלב|ליל שמיני עצרת תשל"ח]], לא התקיים מעמד כוס של ברכה במוצאי שמחת תורה של אותה שנה. בזאת חנוכה ערך הרבי התוועדות שכללה אכילת 'המוציא' ובסיומה נערכה ברכת המזון וחלוקת כוס של ברכה. היה זה יוצא דופן, כיון שבדרך כלל בהתוועדויות שלא נערכו בחגים לא נטל הרבי את ידיו, חסידים הסבירו שהרבי 'משלים' את החלוקה שלא נערכה במוצאי שמחת תורה באותה שנה.

בשנים [[תשנ"ג]] - [[תשנ"ד]] הי' כמה פעמים שהרבי נתן כוס של ברכה לא' מהמשב"קים בכדי לחלק לקהל{{הערה|וכן הי' גם במוצאי אחרון של פסח תשמ"ט ומוצאי שמח"ת תשל"ח.}}.