עריכת הדף "חיים שמואל מנחם מענדל ליברוב" (פסקה)

==תולדות חיים==
הרב ליברוב נולד ב[[ו' תשרי]] [[תרפ"ח]] ב[[רוסיה]] לאביו הרב [[סעדיה ליברוב]] ואמו מרת מרים מרייאשא.

בשנות בחרותו למד בישיבות [[תומכי תמימים]] המחתרתיות, ובשנת [[תש"ז]] יצא מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ז|מבצע הבריחה הגדול]].

התחתן עם מרת דאברושא בת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] בזמן שר' מענדל היה במאסר ברוסיה.

===עסקנות ציבורית===
לאחר נישואיו קבע את מגוריו ב[[לונדון]] ועסק ב[[שחיטה]], ועל כך קיבל מכתב מהרבי בשנת [[תשי"ד]]{{הערה|אגרות קודש חלק ט אגרת ב'תשט אגרת מתאריך ה' סיון, תשי"ד}}: {{ציטוטון|נהניתי לקבל מכתבו מר"ח סיון, בו כותב אודות פעולותיו בין השו"בים אשר מתקדמים הם לאט לאט לתורת החסידות הדרכותי' ומנהגי' ובוודאי כשימשיך בזה בדרכי נועם ובדרכי שלום שהם הם דרכי התורה יצליח בזה עוד יותר}}.

הרב ליברוב קיבל מספר הוראות מיוחדות בנושא ה[[חת"ת]], שנדפסו ב[[אגרות קודש]].

במכתב מיוחד מהחודשים הראשונים של תחילת הנשיאות כתב לו [[הרבי]] הוראות מיוחדות בנוגע ללימוד החת"ת{{הערה|אגרות קודש חלק ד אגרת א'י מתאריך ט"ז אייר, תשי"א}}: 
{{ציטוטון|...ומה ששואל בענין לימוד החומש עם פרש"י, הנה בכלל נוהגים שלומדים השיעור חומש במשך היום, ואם לא הספיקו במשך היום משלימים בלילה שלאחריו...
לא שמעתי שידייקו בהסדר דחומש תהלים תניא{{הערה|יש לאיגרת זאת המשך ארוך מאוד.}}}}.

במכתב מתאריך [[כ"ח סיון]], [[תשי"ז]]{{הערה|כרך טו אגרת ה'תקנג}} קיבל שוב מכתב מיוחד ויוצא דופן מאוד בענין שיעור התהלים היומי, שלא כמו שהרבי כותב בכל מקום להגיד החת"ת מיד אחרי התפילה בלי שום שהות: 
"... בשעת הדחק מתחילים שיעור התהלים חדשי תיכף לאחר התפילה ומסיימים אותו במשך היום. והקאפ' למספר השנים - אפשר לאומרם לאחר השיעור חדשי [לכאורה י"ל בזה כל המקודש מחברו קודם לחברו - כיון ששיעור זה שווה בכל הציבור, וע"ד קרבנות הציבור והיחיד. אבל העירוני אשר במכ' ט' טבת תש"ט (נדפס בקובץ מכתבים אשר בתהלים עם רשימות הצ"צ) כתוב להיפך. ובכ"ז י"ל אשר שעת הדחק שאני]."

על פעולתיו בקרב [[נשי ובנות חב"ד]] כתב לו הרבי{{הערה|אגרות קודש חלק ט אגרת ב'תשט אגרת מתאריך ה' סיון, תשי"ד}}: 
"וה"ה למה שכותב אודות התוועדות ומהנכון לקרות בהשיחות באסיפת אגודת נשי ובנות חב"ד. והנה אף שקריאת ספרים החיצונים מקלקלת ומזקת כו' וכו' אבל ידוע שבכלל צריך ללכת מן הקל אל הכבד ובפרט בהנוגע לתעמולה בין הנשים וכמשארז"ל בזה ג"כ בנוגע למתן תורה והובא בפירוש רש"י במקומו כה תאמר לבית יעקב, אשר להנשים צריכה להיות אמירה רכה, וכן בהנוגע להנ"ל צריכה להיות ההדגשה יותר בההוספה בועשה טוב היינו קריאת שיחות כו' וכו' שאז במשך הזמן יקויים הפסק דין דמעט אור דוחה הרבה חשך ממילא ועאכו"כ הרבה אור. מובן שאין כוונתי בזה שיתן הסכם ע"ז שיקראו הנ"ל בספרים החיצונים אלא שלע"ע תהי' ההדגשה בהענין דועשה טוב."

בתאריך ח' תמוז תשי"ח{{הערה|תשורה מחתונת ליברוב-ברוין }} קיבל מכתב מהרבי בנוגע לכמה ענינים ובניהם (בענין חיסונים) כותב הרבי: בענין הזריקה שעושים, הנה כפי השנמע עושים זה רובא דרובא של הנמצאים במדינתם עתה, ואזלה לקרתא עבדת כנימוסא, ולעשות הנ"ל לטובה ולברכה.  

בתאריך ח' אלול [[תשל"א]] נהרגה רעייתו בתאונת דרכים בלונדון בגיל 36, והשאירה לו 11 יתומים לגדל, כאשר הקטן מתוכם בן כמה חודשים. הרב ליברוב נפצע קשה בתאונה, והוסף לו את השם חיים, לאחר כשבועיים מהתאונה קיבל מכתב מהרבי עם השם הנוסף.

עסק ב[[מבצע מצה]] בעיקר בין הרבנים הליטאים בלונדון, וכן עסק ב[[מבצע תפילין]] עוד לפני שהרבי הכריז על המבצע בשנת [[תשכ"ז]], כמו כן עסק באסיפת כספים למען [[צא"ח]] בארץ הקודש ופעל למען הפרוייקט של [[ילדי צ'רנוביל]] במסגרת צא"ח ארץ הקודש.

נפטר ב[[ו' ניסן]] [[תש"פ]] בגיל 92, לאחר שהעמיד דור ישרים מבורך.