עריכת הדף "חיים שלום דייטש" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[ירושלים]] ל[[מקובל]] הרב יוסף אליהו דייטש, ראש [[כולל אברכים|כולל]] "אנשי מעמד", ולמרים בת הרב [[שלמה יהודה סגל (ירושלים)|שלמה יהודה סגל]] מצאצאי [[רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)|אדמו"ר הזקן]] וחשובי חסידי חב"ד בירושלים.

בבחרותו החל את לימודיו בישיבת [[פוניבז']] שם נחשב לעילוי - עד שהיה לומד בחברותא עם ראשי הישיבה,

בשלב מסוים החל להתקרב ל[[חסידות חב"ד]], והיה נוסע ל[[כפר חב"ד]] להתוועדויות של הרב [[שלמה חיים קסלמן]], [[משפיע]] ישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד. בהגיעו לגיל 'קיבוץ' בו לומדים בחורי הישיבה לעצמם, עבר ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ונעשה לתלמידו המובהק של המשפיע הרב שלמה חיים קסלמן ואף זכה לקירובים רבים ממנו.

ב[[יחידות]] אליה נכנס אל הרבי בצעירותו כתב לרבי שבחב"ד שמים דגש גדול על [[קבלת עול]] - דבר אליו לא נמשך ומתחבר בטבעו, בתשובה ענה לו הרבי: '''"אסתכל באורייתא וברא עלמא", ללמוד בתורה את המעלה של קבלת עול, לחזור על הדברים בעל פה ולחשוב עליהם בזמנים הפנויים ובלכתך בדרך"''', לאחר מכן אמר הרבי במנגינה: '''"וועט זיין קבלת עול"'''.
[[קובץ:ר' חיים שלום דייטש אצל הרבי בכוס של ברכה.png|שמאל|ממוזער|250px|הרב דייטש עובר ב[[חלוקת כוס של ברכה]] אצל הרבי יחד עם בנו שלמה]]
[[נישואין|התחתן]] עם אסתר לאה, בתו של הרב אשר זאב ורנר רב העיר [[טבריה]] ומחשובי רבני [[חסידות סלונים|סלונים]]. להם עשרה ילדים המשמשים כרבנים ו[[שלוחים]] בארץ ובעולם.
[[קובץ:אליעזר ליכטנשטיין.jpg|ממוזער|הרב חיים שלום דייטש יחד עם הרב [[אליעזר ליכטשטיין]] נכדו של ה[[ברוך דב ליבוביץ|ברכת שמואל]] (במרכז, שני מימין) ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] המרכזית ב'כיכר השבת' בירושלים]]
[[קובץ:משה דייטש.jpg|ממוזער|מימין לשמאל: ילד, הרב שניאור זלמן דייטש בן הרב [[משה דייטש]], הרב משה דייטש, ואחיו הרב [[חיים שלום דייטש]] שלישי מימין והרב יוסף אליהו דייטש בן הרב משה דייטש, צולם ביום הילולת [[שמעון הצדיק]] ([[כ"ח תשרי]] [[תשע"ז]]) בקבר שמעון הצדיק]]
===בתפקידי הוראה והשפעה===
[[קובץ:דו"ח כולל צ"צ.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|דו"ח שנתן הרב דייטש לרבי אודות הכולל, בצד הגליון הביע הרבי את רצונו שב[[כולל אברכים (קראון הייטס)|כולל האברכים המנוהל על ידי המזכירות]] ילמדו מכולל צמח צדק כיצד לפעול ולנהל את הכולל]]
לאחר חתונתו למד במשך תקופה של כחמש שנים בכולל של הרב [[זלמן נחמיה גולדברג]]. שימש כ[[ר"מ]] בישיבה קטנה של [[חסידות קרלין]]. כמו כן, תקופה מסויימת כיהן כר"מ בישיבת תומכי תמימים ב[[קריית גת]]. לאחר מכן הקים מכון [[סמיכה]] ללימודי הלכה בעיון. בנוסף כיהן כר"מ בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].

בהוראת הרבי החל לכהן ב[[אלול]] [[תשל"ד]] כאחד מראשי [[כולל אברכים|כולל]] בבית הכנסת [[צמח צדק]] בעיר העתיקה, במסגרת תפקידו זכה להיכנס [[יחידות|ליחידויות]] רבות ולקבל הוראות מהרבי בקשר ללימודים בכולל.

במענה לעומס שחש משתי המשרות בו זמנית - ראשות [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וההוראה בישיבת קרלין, הורה לו הרבי '''"דער גאנצער עניין פונעם כולל איז קאכן זיך אין לערנן, אבער קארלין נישט אפ לאזן."'''

עוסק רבות בבירור הלכות, במהלך השנים הוציא לאור ריבוי קבצי הערות וביאורים ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] וכן [[קובץ יגדיל תורה (ירושלים)|קובץ יגדיל תורה]] בה באים ליקוט ענייני הלכה מרבותינו נשיאנו ומגדולי ישראל הדנים בדבריהם.

הוא מתייחד ביכולת ניתוח ה[[נפש]] ורגשות האדם, ובמהלך ה[[התוועדות|התוועדוית]] עוסק רבות בנושא. במשך השנים סחף אחריו חסידים רבים שאינם משתייכים לחסידות חב"ד, שחלקם אף רואים בו כרבם המובהק. עוסק גם בקירוב נערים חרדים המתרחקים מאורח החיים שחונכו בו. נוהג לשבות ב[[חג השבועות]] ב[[מז'יבוז']] בקברו של [[הבעל שם טוב]]. כמו כן נוסע מדי שנה ל[[האדיטש]], ל[[יארצייט]] של אדמו"ר הזקן{{הערה|ניתן לצפות ולשמוע את שיעוריו והתוועדויותיו של הרב דייטש באתר '[[חסידות.נט]]'.}}.

משמש כמשפיע ראשי של ארגון [[מעייני ישראל]] לצד הרב [[שניאור זלמן גופין]] המונה מאות משפחות.

מקורב מאוד אצל אדמו"רים וראשי ישיבות בציבור החרדי שמעריצים אותו כדוגמה לשילוב של התקשרות לרבי בד בבד עם היותו תלמיד חכם עצום.