עריכת הדף "חיים צבי שניאורסון" (פסקה)

==קורות חיים==
נולד ב[[ליובאוויטש]], בשנת [[תקצ"ד]] לרב [[נחום יוסף שניאורסון]] ולאמו הרבנית שרה רבקה בת ר' [[משה שניאורי]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]].

בשנת [[תר"ד]] עלתה משפחתו לארץ הקודש והתיישבה ב[[חברון]] יחד עם משפחת הרבנית [[מנוחה רחל סלונים]] שעלתה בהוראת אדמו"ר הצמח צדק וייסדו את קהילת חב"ד ב[[חברון]].

לאחר מספר שנים עברה המשפחה להתגורר ב[[ירושלים]]{{הערה|ככל הנראה עקב מגפת הכולרה שפרצה בחברון, ומצב הבטחון המעורער.}}, וכעבור תקופה קיבלו חסות בריטית.

כנער, למד [[אנגלית]] וידע לדבר בשפה זו היטב{{הערה|מאוחר יותר בשנות פעילותו בארצות הברית קיבל גם אזרחות אמריקאית.}}.

בהיותו בגיל 18 בלבד, החל לשמש כ[[שד"ר]] ולאורך השנים ביקר בקהילות יהודיות רבות, בהן: דמשק, חלב שבסוריה, [[מצרים]], [[פרס]], [[הודו]], [[סין]], [[אוסטרליה]], [[רומניה]], [[אנגליה]], [[צרפת]], [[ארצות הברית]] ו[[דרום אפריקה]].

לצד עיסוקו כשד"ר שימש כעיתונאי ובמשך השנים פרסם מאמרים רבים בעיתונות העברית והיהודית בכל רחבי העולם וכתב רבות אודות חידוש היישוב היהודי בארץ ישראל והצורך להקים מדינה עצמאית בגבולות ארץ ישראל עבור היהודים, וכן היה נואם בחסד שניצל את כשרונו הרטורי לעורר גויים ויהודים לסייע לתושבי ארץ ישראל ופיתוחה, וכן יצר קשרים חשובים עם דמויות מפתח באימפריה הבריטית ששלטה אז בארץ, ופעל מול גורמים שונים גם במישור הדיפלומטי, כשבין השאר נפגש עם ויקטוריה, מלכת אנגליה, ועם נשיא ארצות הברית יוליסס סימפסון גרנט, ועוד.

בשנת [[תרל"ד]] לאחר שליחויות רבות בחו"ל, נחלש מצב בריאותו והוא חזר לארץ הקודש וקבע את מגוריו ב[[טבריה]], שם החלו החסידים לרדוף אותו בשל טענות שונות על התנהלותו בחלוקת כספי התרומות שגייס, והיו שטענו אף שהוא התרחק מהאמונה בה' והצטרף ל[[רפורמים]], וטענות נוספות. לבסוף הטיל עליו הדיין אברהם צבי הלוי חרם, בעקבותיו נרגם באבנים והוכה על ידי התושבים שאף בזזו את רכושו, כלאו אותו למשך חמישה ימים, ולאחר מכן הובילו אותו עירום ברחובות העיר רכוב על חמור במטרה לבזותו, והפיצו עליו שמועה כי הוא משוגע שחושב את עצמו למשיח, ולבסוף גורש מהעיר.

לאחר כחודשיים התאוששות בבית רפואה בירושלים, ניסה לדרוש שהפורעים יועמדו לדין, אך הדבר רק גרר פרסום כתבות שונות שהשמיצו אותו.

באחרית ימיו ייסד בשותפות בנק קטן בירושלים, ובמסעו האחרון נסע כשד"ר ל[[דרום אפריקה]] שם חלה, נשלח בהסגר, ונפטר (בסביבות שנת [[תרמ"ב]]), ועל פי טענת השלטונות הבריטיים - הובא שם לקבר ישראל.