עריכת הדף "חיים משה אלפרוביץ'" (פסקה)

==תולדות חיים==

נולד בעיירה וויעזנא שבפלך [[ווילנא]] ב[[חג הפורים]] [[תרנ"ט]] לאביו ר' עוזר ולאמו מרת צירל. שהיו אחת משתי המשפחות החסידיות היחידות בעיירה. עד גיל 12 למד ב"חיידר" שבעיירה ובהגיעו לגיל [[בר מצווה]] לקחו אביו ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאויטש]]. תחלה למד ב'חדרים' שעל יד הישיבה ולאחר תקופה בישיבה עצמה. לימודיו ב[[ליובאויטש]] נמשכו כשש שנים עד שנת [[תרע"ז]] שאז נדד יחד עם כל הישיבה ל[[תומכי תמימים קרמנצ'וג|קרמנצ'וג]]. 

כבר אז ניכרו בו כוחות התמדה ושינון אדירים, כל מה שלמד היה משנן כמה פעמים עד שהיה יודע בעל פה, [[גמרא]], [[מאמרי חסידות]] וכן פרקי [[תהלים]].

באותו זמן של המלחמה הצליח אביו להשיג אישורי הגירה עבור כל המשפחה, אך מכיון שלא הצליחו לאתר את חיים משה עקב השיבושים בתקשורת בגלל המלחמה, נסע במקומו ילד יתום מאב ואם.

זמן קצר לאחר שעבר ל[[רוסטוב]], ב[[ב' ניסן תר"פ]], הסתלק [[אדמו"ר הרש"ב]]. ר' חיים משה [[התקשרות|התקשר]] מיד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ושימש בין השנים [[תר"פ]]-[[תרפ"ב]] כ[[משמש בקודש]] כאשר התגורר בחדר שעל יד חדר הרבי.

בשנת [[תרפ"ב]] שאל את הרבי האם לנסוע לעיירה דלהינוב או וויעזנא שבשתיהם היו לו קרובי משפחה ומחמת גילו המתבגר רצה לדאוג לעתידו, אך הרבי ענה לו שיסע לעיירה [[ז'עמבין]] ולהתארח בבית רב העיירה, שבאמת דאג לו לכל צרכיו ואף שידך אותו עם בתו של הרב יקותיאל קויפמן שלמה רובין, שהיה [[שוחט]] העיירה. לאחר חתונתם פרסמו בעיתון יהודי ב[[ארצות הברית]] שמחפשים את משפחת אלפרוביץ' מוויעזנא מכיוון שבנם התחתן וגר כעת בז'עמבין, ואכן משפחתו ראו את המודעה וחידשו איתו את הקשר.

התחתן עם רעייתו דאבא גיטא, בת הרב יקותיאל קויפמן שלמה והינדה רובין. בת הרב משה ומרת חיה לאה פאדנס (שהייתה אחייניתו של המשפיע הרב [[חנוך הענדל קוגל]]).

לפרנסתו שימש כ[[שוחט]] בכמה מקומות בתחילה ב[[נוול]] אחר כך גם ב[[מוסקבה]] והסביבה.

לאחר כמה וכמה שנים שניסו לקבל אישורי יציאה סוף סוף קיבלו והחליטו לעלות ל[[ארץ ישראל]], בדרך עברו ב[[ורשה]] שם נכנסו אל [[אדמו"ר הריי"צ]] להתברך. [[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהם שילונו לילה בביתו אך הוא סירב ואמר שיש לו פה קרובי משפחה. אדמו"ר הריי"צ בירך את ילדיו ברפואה שלימה, ואחד מהם, שהיה במצב רפואי קשה, החלים כליל.

עם עלייתו ל[[ארץ ישראל]] ב[[י"ג אייר]] [[תרצ"ה]] החל לשמש כ[[שוחט]] ב[[ירושלים]] שמו נודע כשוחט טוב ו[[ירא שמיים]] ורוב תושבי העיר החלו שוחטים אצלו, דבר שפגע בפרנסתם של שאר השוחטים. כאשר נודעה עובדה זו לר' חיים משה, עזב את פרנסתו כשוחט והחל לעבוד במפעלי ים המלח.

שמו של ר' חיים משה נודע כ[[עובד]] ה' שהשקיע כוחות אדירים להיות כפי רצון [[רבותינו נשיאנו]]. במהלך השנים הקפיד ר' חיים משה לעבוד בעבודת כפיים דווקא ולא בעבודה שתתבע ממנו [[מחשבה]], כיוון שאת ראשו רצה להשאיר פנוי לחשוב [[חסידות]] בשעת העבודה.

את מגוריו קבע בשכונת [[רמת יצחק]] ב[[רמת גן]], והיה ממיסדי [[בית הכנסת]] חב"ד ברח' עוזיאל. בבית הכנסת שימש כ[[משפיע]], וקירב יהודים רבים שהתגוררו בסביבת [[בית הכנסת]] ל[[חסידות]] ול[[הרבי|רבי]].

ב[[אלול]] [[תשט"ו]] נסע לראשונה ל[[הרבי|רבי]] לרגל חתונת בנו ר' שלום דובער שהתקיימה בארצות הברית ונשאר אצל הרבי למשך כל חודש תשרי,
בחול המועד סוכות בעת הועידה העולמית של [[צא"ח]] ביקשו ממנו לנאום, הוא עלה לבמה תפס את הרמקול ואמר כמה מילים: "שמענו עכשיו ב[[מאמר]] של [[הרבי]] אודות [[טמטום המוח]] ו[[טמטום הלב]], עלינו לעבוד לנקות את הלב והמוח ולהסיר את הטמטום" וירד מהבמה.

נפטר ב[[כ"ג שבט]] [[תשל"ז]] ונטמן בבית החיים בבני ברק. על מצבתו נכתב בהסכמת [[הרבי]] "היה זהיר במחשבה דיבור ומעשה כל ימי חייו".