עריכת הדף "חיים מאיר בוקיעט" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[עיירה]] [[חמעלניק]] ב[[כ"ו מנחם אב]] [[תרע"ט]] לאביו הרב אברהם שמואל ולאמו מרת רחל.

בצעירותו נשלח ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים אטווצק]], ועם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] חזר לבית הוריו, שם נותר כשנה במהלכה הפצירו בו חבריו להצטרף ל[[תומכי תמימים וילנא|סניף ישיבת תומכי תמימים שהוקם בווילנא]], ובסוף החורף של שנת [[ת"ש]] החל במסע נידודיו עד שהגיע לישיבה, ונכנס ללמוד בה כתלמיד מן המניין.

לאחר ש[[וילנא]] נכבשה מחדש על ידי ברית המועצות בקיץ של אותה שנה, הצטרף לתלמידי הישיבה שנמלטו ל[[יפן]], ופתחו סניף של הישיבה בקובה, משם נמלטו לשנחאי שבסין ונותרו ללמוד בעיר תחת חסותו של רב העיר הרב [[מאיר אשכנזי]] עד לסיומה של המלחמה.

בקיץ תש"ו הגיע לניו יורק, והתמנה כר"מ ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית]], ולאחר כשנה נישא באורגוואי לרעייתו אסתר, והתיישב בסמיכות לחצרו של [[אדמו"ר הריי"צ]] בשכונת איסט פלטבוש, שם קיבל לידיו תפקיד רבנות בבית הכנסת 'עונג שבת', ובמקביל מונה כר"מ בישיבה קטנה [[תומכי תמימים המרכזית]] שפעלה אז ב-[[770]].

כאשר הרב [[מרדכי מענטליק]] מונה כראש ישיבה בסניף תומכי תמימים ברחוב בדפורד, קיבל ממנו הרב בוקיעט את תפקיד ראש ישיבה קטנה כשעוד היה ב-770.

עם הקמת [[ועד רבני ליובאוויטש]], מונה כיו"ר הועד וכחבר בוועד הפועל, וכיהן בתפקיד זה עד לפטירתו ב[[כ"ז טבת]] [[תשנ"ח]].

הוא רצה למחוק את כל מה שעבר במלחמה. הוא הרגיש שכל מה שבא בעקבות הישרדותו, היה על חשבון הכאב של הוריו. {{הערה|מפי נכדו דוד זקליקובסקי שחקר זאת{{מקור}}}}