עריכת הדף "חיים אליעזר קרסיק" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:אליעזר קרסיק ומשפחת אשכנזי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר קרסיק (יושב משמאל) עם רעייתו ומשפחת חתנו הרב משה אשכנזי]]
[[קובץ: אגוח תשיב.jpeg|שמאל|ממוזער|250px| שלישי מימין באסיפת הנהלת אגו"ח בשנת תשי"ב]]
הרב אליעזר קרסיק, נולד ב[[עיירה]] לאפיטש שבביילורוסיה, לר' מרדכי שמואל וחיה שרה קרסיק  בחודש טבת [[תרנ"ח]] ובבחרותו למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. את תקופת לימודיו תיאר במאמרים שפירסם ב[[ביטאון חב"ד]].

חתונת הרב קרסיק ורעייתו הרבנית לאה בת הרב [[נתן גוראריה]], התקיימה ב[[י"ב בתשרי]] [[תרפ"ב]], ב[[רוסטוב]]. בגלל המהפכה הקומוניסטית שהתחוללה ב[[רוסיה]] באותם ימים, היה חשש שיגיעו מעט מוזמנים לחתונה, בגין כך הרבי [[הריי"צ]] אמר לחסידים, כי מצווה ללכת ל[[חתונה]]. הרבי בעצמו נכח בקבלת פנים אמר שיחה וסידר [[קידושין]].

===רב בעיירות [[רוסיה]]===
{{להשלים}}
הרב קרסיק כיהן כרב ב[[עיירה]] [[שצעדרין]] - בין השנים תרפ"ה-תרצ"ב. ובמקומו מונה אחיו הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]], כיהן בין השנים תרצ"ב-תרצ"ו.

הרב אליעזר קרסיק כיהן כרב בעיירה נובוסקולניקי.

בשנים הבאות גר ב[[פטרבורג|לנינגרד]].

===רב קהילת חב"ד תל אביב===
בהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]], ב[[י"ז אייר]] [[תרצ"ה]] עלה ל[[ארץ הקודש]] ולאחר תקופה קצרה מונה לרב קהילת חב"ד בתל אביב בעידודו של אדמו"ר הריי"צ.

היה זה לאחר שהרב [[שלמה יוסף זווין]] עזב את תל אביב, עלו שמות של כמה מועמדים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] ביקש מהרב [[דובער חסקינד]] שידאג לבחור ברב קרסיק כרב הקהילה, וכך אכן נעשה. 

בתפקיד רב קהילת חב"ד בתל אביב, נשא כחצי יובל שנים; בתקופה זו מסר ב[[נחלת בנימין|בית כנסת חב"ד שברחוב נחלת בנימין]] שיעורי תורה, עסק בצרכי הכלל, הקים מוסדות חינוך, ועסק בניסיונות להקמת בית כנסת חב"די חדש ומפואר כהוראת הרבי הריי"צ.

===בא כח ומנהל [[אחי תמימים תל אביב]]===
בשנת [[תרצ"ו]] ייסד את חדר [[בני תמימים תל אביב]] ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] ייסד בשנת [[תרח"צ]] את ישיבת [[אחי תמימים תל אביב]], בעת ייסוד  הישיבה התאחדו החדר והישיבה תחת הנהלת הרב קרסיק.
במהלך חודשי החורף [[תרח"צ]], התקיימו דיונים מרתוניים בהשתתפות ראשי חב"ד ב[[תל אביב]] ו[[רמת גן]], ולבסוף הוחלט לשאול את [[אדמו"ר הריי"צ]] האם כדאי להקים ישיבה. אגרת מיוחדת בנידון נשלחה אל אדמו"ר הריי"צ, והוא השיב על כך כי יש להקים ישיבה בתל אביב ובא כוחו ל"חדר" ולישיבה יהיה הרב [[אליעזר קרסיק]].

===יו"ר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]===
במשך שנים רבות נשא בתפקיד יושב ראש [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת תפקיד זה, דאג למוסדות חב"ד לתקציבים, קשרים במשרדי ממשלה, הקים וביסס את המוסדות והארגונים החב"דיים, והיה ממייסדי ההתיישבות החב"דית ב[[לוד]], וממייסדי היישוב [[כפר חב"ד]]. 
ביתו ברחוב רוטשילד 82 בתל אביב, היוה מרכז לפעילות חב"ד בארץ הקודש בימים ההם. שם נערכו אסיפות הייסוד של מוסדות חב"ד בארץ הקודש, שם נערכו אסיפות אודות ישיבת חב"ד וקהילת חב"ד בתל אביב, שם נערכו התוועדויות חשובות ושם התקבלו החלטות גורליות להמשך התפתחות חב"ד בארץ הקודש.

===קבלת הנשיאות===
הרב קרסיק אשר זכה להיות בקשר עם הרבי לפני הנשיאות, פעל רבות בענין [[קבלת הנשיאות של הרבי]] ומאז היה סמל ודוגמא לחסיד ומקושר, אשר פעל מתוקף תפקידיו ומעבר לכך, כדי להגשים הוראות הרבי בהתפתחות חב"ד בארץ הקודש וכל עבודתו בשביל הרבי פעל במסירות וללא תשלום כלל{{הערה|עבד אברהם אנכי}}.

ביום ראשון [[י"א שבט]] [[תש"י]], שעות לאחר שנודע על הסתלקות אדמו"ר הריי"צ, נערכה פגישת חשובי החסידים בבית רב הקהילה ויו"ר אגודת חסידי חב"ד, הרב אליעזר קרסיק. בבית נכחו גדולי וחשובי החסידים בתל אביב, אשר כולם זכו לחסות בצל [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[אלכסנדר סנדר יודאסין]], ר' [[שמערל גוראריה]], ר' [[משה גוראריה]] ור' [[פינייע אלטהויז]].

הדמעות נשפכו כמים, ובכל אופן החלו דיבורים על השלב הבא, וכולם הגיעו להחלטה פה אחד: חייבים להכתיר את "הרמ"ש" לרבי. בהחלטה להכתיר את הרבי, יצאו כולם ל[[בית הכנסת]] [[נחלת בנימין]], שכבר היה מלא וגדוש בחסידי חב"ד כואבים. בתחילה נערך מעמד ה'קריעה' וישבו על הקרקע כמחצית השעה. לאחר תפילת ערבית החלה אסיפת חירום בהשתתפות רבנים, משפיעים, חברי [[אגודת חסידי חב"ד]] ורבים מחסידי חב"ד מתל אביב וסביבותיה. ההלם היה גדול, תחושה קשה מילאה את האוויר. כמה מהחסידים הכירו את הרמ"ש, הלא הוא הרבי, עוד מהתקופה בה גרו בברית המועצות, ואחרים פגשו אותו כאשר נסעו בשנים האחרונות ל[[ניו יורק]] אל הרבי הריי"צ. אולם ברגעים אלו היה קשה לדבר. לפתע, קם ר' [[אברהם פריז]] מתוך הקהל והכריז קבל עם ועדה, כי הוא מכיר את הרבי ועל כולם להתקשר אליו. 

אסיפה זו היוותה נקודת התחלה לפעולות רבות ומורכבות שנעשו בחודשים הבאים על מנת לקשר את כל חסידי חב"ד בארץ הקודש לרבי ובפעולות אלו נטלו חלק בראש, חשובי מתפללי בית כנסת חב"ד בנחלת בנימין{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] עמוד 220}} ובראשם הרב אליעזר קרסיק אשר פעל במגוון תחומים כדי לפעול את [[קבלת הנשיאות של הרבי]], וב[[ח"י אלול]] [[תש"י]] אגודת חסידי חב"ד בראשות הרב קרסיק, אירגנו כנס קבלת הנשיאות בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]{{הערה|[[עבד אברהם אנכי]] 221-224}}.

===פעילות כיו"ר אגו"ח===
הרב [[אליעזר קרסיק]] כיו"ר אגו"ח יחד עם שני המנהלים האחרים הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]] - קיבלו יחד וכל אחד לחוד, הוראות רבות מהרבי, כיצד ואיך לפעול במסגרת אגו"ח ובקרב מוסדות וקהילות חב"ד ברחבי ארץ הקודש, ובשנים הבאות חוללו מהפיכות בהרחבת [[כפר חב"ד]] ובהקמת והתפתחות המוסדות החדשים שהוקמו על ידי הרבי: [[צעירי חב"ד]], [[נשי חב"ד]] ו[[רשת אוהלי יוסף יצחק]], ובמקביל פעלו רבות למען ישיבות תומכי תמימים בלוד וכפר חב"ד, ישיבת תורת אמת וישיבות ומוסדות חב"דיים נוספים וקהילות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש {{הערה|[[אגרות קודש]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

במקביל עסקו באגו"ח על פי הוראות הרבי ביצירת קשרים בחלונות הגבוהים, כמו שרי ממשלה, וראשי הסוכנות ובהם מר [[זלמן שזר]]. על ידי קשרים אלו סייעו למוסדות חב"ד בכל רחבי ארץ הקודש{{הערה|[[אגרות קודש]], [[נשיא וחסיד]], [[עבד אברהם אנכי]]}}.

כמו כן אגו"ח בראשות הרב קרסיק התמקדה בפעולות כלליות:
*ביסוס וייצוג מוסדות, קהילות ובתי כנסת.
*דאגה למשרות לאנ"ש ושאר צרכיהם.
*סיוע בהתפתחות [[כפר חב"ד]]
*הפעלת קשרים להזרמת תקציבים ובניינים לישיבות ובתי ספר

====יוזם וממקימי כפר חב"ד====
{{ערך מורחב|ערך=[[כפר חב"ד]]}}
בשנת [[תש"ד]] הציע לראשונה הרב [[אליעזר קרסיק]] יושב ראש אגודת חסידי חב"ד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] להקים התיישבות חב"דית בארץ הקודש{{הערה|1= הצעה ברוח דומה התפרסמה באותן שנים גם בעיתונים שיצאו לאור בארץ הקודש על ידי העסקן החב"די ר' [[אליהו צבי דונחין]]''', [https://col.org.il/news/135164 העסקן שקרא שנים לפני הקמת הכפר: הבה נקים קיבוץ חב"די!]''' {{COL}}}}.

ההצעה הפכה למעשית לאחר [[מלחמת עולם השנייה]] אז [[יציאת רוסיה תש"ו|יצאו חסידי חב"ד]] בהמוניהם מ[[רוסיה]], ראשי אגו"ח הרב [[אליעזר קרסיק]] והרב [[משה גוראריה]] נסעו למחנות העקורים באירופה ובדקו את הלך הרוח בקשר לתחנה הבאה של החסידים, מאירופה המשיכו מנהלי אגו"ח והגיעו ל-770 ובמהלך חודש [[תשרי]] [[תש"ח]] נכנסו השניים ל[[אדמו"ר הריי"צ]] ל"יחידויות" רבות ושטחו את התוכנית{{הערה|[https://kfar-chabad.com/יובל-לכפר-חבד-2/ הקמת הכפר - היסטוריה קצרה] באתר הרשמי של כפר חב"ד.}}, ולאחריהם נכנס מר [[זלמן שז"ר]] ליחידות אצל אדמו"ר הריי"צ. היחידות ארכה זמן רב, ובמהלכה בירר אצלו הרבי הריי"צ את כל האפשרויות להקמת יישוב חב"די בארץ ישראל. כתוצאה מהשיחות הללו, הגיע הרבי הריי"צ למסקנה שההצעה היא רצינית ואפשרית, והודיע על החלטתו לראשי חב"ד בארץ הקודש{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 83.}}.

בתקופה הבאה הבריטים עזבו את ארץ הקודש ופרצה מלחמת השחרור ובד בבד החלה עליה גדולה וכך הרעיון הפך לאפשרי בצד המעשי.

בי"ט כסלו [[תש"ט]], כאשר מר שזר הגיע ל[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית כנסת חב"ד ברחוב [[נחלת בנימין]] ב[[תל אביב]], דיברו עמו ראשי אגודת חסידי חב"ד על הקמת היישוב ועל צביונו החקלאי. בעקבות שיחה זו, בעזרת שזר, נפגשו ראשי אגו"ח עם מר אברהם הרצפלד ועוד מספר בכירים בסוכנות ומשרדי הממשלה בכדי לדון בנושא. ראשי אגו"ח פעלו כל העת בהכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]], ששלח את הרב [[שמריהו גוראריה]] חתן אדמו"ר הריי"צ והרב [[בנימין גורודצקי]] בכדי שיעזרו להם{{הערה|ממכתב לאדמו"ר הריי"צ מ[[כ' בטבת]] [[תש"ח]]{{מקור}}}}.
ב[[כ"ה באדר]] נתן אדמו"ר הריי"צ את הסכמתו הסופית{{הערה|[[שמואל קראוס]], [[נשיא וחסיד]], עמ' 93.}}. ובאותם ימים, החסידים ששהו באירופה קיבלו הוראות שונות מהרבי הריי"צ בקשר להסתדרותם בעתיד. חלקם נצטוו להגיע לארצות הברית, חלק לארץ הקודש, ואחרים קיבלו הוראה להתיישב ב[[צרפת]] ובמדינות אחרות{{הערה|נשיא וחסיד, פרק "רעיון הקמת המושבה החב"דית".}}.
לקראת עליית החסידים לארץ הקודש, ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] ועד לסידור פליטים, שהורכב מארבעה מחברי אגודת חסידי חב"ד: הרב [[אליעזר קרסיק]], הרב [[שאול דובער זיסלין]], הרב [[משה גוראריה]] והרב [[פנחס אלטהויז]]. שמו הרשמי של הוועד היה: "לשכת כ"ק אדמו"ר הרב ר' יוסף יצחק שליט"א שניאורסאהן מליובאוויטש. מחלקת עזרה לפליטים וסידורם. סניף [[ארץ הקודש]] תבנה ותכונן". ועד זה פעל עבור העולים ועבור ייסוד ה"מושבה חב"דית", על ידי שתדלנות בקרב אישי ציבור{{הערה|שם=[[עבד אברהם אנכי]]|[https://col.org.il/news/68445 פלישה באישון לילה] באתר {{חב"ד און ליין}} מתוך הספר עבד אברהם אנכי}}.

בתקופה הבאה פעלו באגו"ח בראשות הרב קרסיק להקמת כפר חב"ד פיתוחו וביסוסו, תוך כדי פעילות רבה להקמת מוסדות חינוך בכפר חב"ד.

===בא כח ומבקר===
מונה על ידי הרבי לתפקידים ציבוריים חשובים:
*מבקר [[רשת אהלי יוסף יצחק]]
*מבקר וחבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]]
*בא כח הרבי ב[[בית ספר למלאכה]] בכפר חב"ד.

===הוראות כלליות למוסדות וחסידי חב"ד===
בספרי [[אגרות קודש]], ישנן אגרות רבות מהרבי אל הרב קרסיק, ובהן הוראות רבות ומיוחדות, מהן בהתאמה לפי תפקידיו הרבים.

מאז [[קבלת הנשיאות של הרבי]] נסע כמה פעמים לרבי, וכיושב ראש אגודת חסידי חב"ד, ב'יחידויות' קיבל הוראות כלליות בקשר למוסדות חב"ד וחסידי חב"ד בארץ הקודש.