עריכת הדף "זלמן דוד מיכלין" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד בעיר מגלין (אמלין) שבפלך [[צ'רניגוב]].

בצעירותו למד ב[[פאצעפ]] הסמוכה לעיר מגוריו אצל הרב [[ישראל נטע גנעסין]], והיה ממצוייני תלמידיו בלימוד הנגלה, ובהשפעתו הלך ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שם הקדיש את רוב זמנו ללימוד החסידות{{הערה|סדר לימודיו על פי עדותו של הרב [[יהודה חיטריק]] היה: ארבע שעות לימוד חסידות מידי בוקר, תפילה באריכות בין ארבע לחמש שעות, וב[[ליל שישי]] לימוד חסידות משמונה בערב עד ארבע אחר חצות. ביום שישי היה מתחיל ללמוד חסידות בשעה שלוש-ארבע בצהריים, ומסיים בעשר בלילה, ואז היה מתחיל להתפלל קבלת שבת שנמשכה כשעתיים. ב[[שבת]] היה לומד כפי מנהגו בימי החול, ואחר סעודת שבת היה יושב ללמוד חסידות עד אחרי חצות הלילה.}} ונודע כאחד מבחירי התמימים הן בלימוד והן בעבודת התפילה. על פי המסורת החסידית, רק לאחר שלמד היטב 2000 מאמרי חסידות החל לעסוק בתפילה באריכות.

עם התפרקות הישיבה בליובאוויטש בעקבות [[מלחמת העולם הראשונה]] נדד עם קבוצת בחורים ל[[קרמנצ'וג]] על פי הוראת [[אדמו"ר הרש"ב]] אך הדרכים המשובשות גרמו לך שלא יוכלו להגיע לשם, והוא נסע ל[[רוסטוב]] על מנת לדווח ל[[אדמו"ר הרש"ב]] על ההתרחשויות ונותר שם עד חג השבועות.

ב[[חודש החגים]] של שנת [[תרע"ז]] היה נוכח ב[[רוסטוב]] במחיצת [[אדמו"ר הרש"ב]], והיה מצוות ה'[[חוזר|חוזרים]]'.

ב[[חודש אלול]] [[תר"פ]] הגיע שוב עם תלמידי הישיבה לרוסטוב, ובשל הרעב והמחלות שהחלישו את גופו, דאגו עבורו שיסע למעיינות מרפא בקיסלובוצק (קיסלאלואדסק), ונותר שם חצי שנה אך מחלת הריאות הכריעה אותו והוא נפטר בתחילת הקיץ של שנת [[תרפ"א]].

על פי המסורת החסידית, היה מה'מנין' של החסידים המקושרים ל[[אדמו"ר הרש"ב]] שנפטרו בתוך ה'שנה' מ[[הסתלקות]]ו.