עריכת הדף "זושא ריבקין" (פסקה)

==תולדות חיים==

נולד ב[[י"ט כסלו]] [[תרפ"ז]] בעיר [[הומיל]] שב[[רוסיה הלבנה]], לאביו החסיד ר' [[יחיאל יוסף ריבקין]] ואמו מרת שיינא.

בילדותו למד יהדות במחתרת, כי אביו סירב לשלוח את ילדיו לבית הספר הממשלתי ה[[רוסיה הקומוניסטית|קומוניסטי]]. לימים סיפר: "למדתי אצל ר' ישראל השוחט; הלימודים נערכו במרתף, כאשר בכל פעם היה אחד הילדים עומד מחוץ למרתף, כדי להתריע מפני אנשים חשודים שמתקרבים לאזור. הפחד היה נורא". למד בישיבה ב[[סמרקנד]].

בשנת ה'תש"א, בעקבות מלחמת העולם השנייה, ברח יחד עם משפחתו מאיזור הקרבות לעיר טשקנט, שם שהו עד סיום המלחמה.

לאחר המלחמה יצאה משפחתו מרוסיה במסגרת [[יציאת רוסיה תש"ו]].

לאחר יציאתו מרוסיה עברה משפחתו להתגורר בצרפת, והוא נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים ברינוא]] שבצרפת.

כעבור כשנתיים עלה לארץ ישראל והתגורר זמן מה במעברת באר יעקב, ולאחר מכן עבר לכפר חב"ד והיה ממקימיו.

בט"ו סיוון ה'תשי"ד נשא את רעייתו נעמי בת ר' יוסף שמואל זיגלבוים.

בסוף שנות הלמ"דים נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי, בפתק שהגיש לרבי שכח לחתום את שמו, לאחר שהרבי הביט בפתק הרבי חייך ואמר (הרבי אמר את דבריו בשפה ה[[רוסית]]): חסיד אחד התהלך ברחובות רוסיה, שוטר עצר אותו וביקש ממנו תעודה מזהה, החסיד לא החזיק באמתחתו תעודה מזהה אך הוא הגיב לדברי השוטר: הנה אני כאן בעצמי, מדוע אתה צריך את התעודה שלי?{{הערה|הרבי חייך בכל משך הזמן בו סיפר את הסיפור, ר' זושא סיפר זאת לחסיד אחר שכתב את הסיפור במדור קוראים כותבים שבועון כפר חב"ד גליון 2044 ע' 19.}}.

בליל י"ז כסליו תשמ"א הגיע מהארץ ל 770 ובידו אלפי חתימות של חסידים ואוהדי חב"ד המזמינות את הרבי והרבנית להשתתף בהכנסת ספר תורה שנכתב לזכותם בארץ הקודש. ויוכנס לבית מנחם בכפר חב"ד ארץ הקודש. לאחר תפילת ערבית הגיש ר' זושא לרבי את החתימות וגם' יד' מכסף לספר התורה. הרבי התעניין מתי הוא חוזר לארץ. כשר' זושא ענה שהוא נוסע למחרת בישר לו הרבי שמחר תיערך לכבוד הסיום התוועדות מיוחדת לפני תפילת מנחה. לאחר מנחה התקיימה התוועדות מיוחדת בה קם הרבי מכסאו ומסר לר' זושא את כתר הספר תורה עם' יד' הכסף ואמר 'בשם כל הקהל'. וכן יין לחלק בהכנסת ספר תורה לקהל שישתתף. הרבי מזג לו לחיים ואיחל לו 'הצלחה רבה' וכן כסף לתת לצדקה. ר' זושא אמר לרבי 'שהקב"ה יעזור שהרבי יניח את הכתר בארץ הקודש. הרבי ענה 'אמן'. הרבי ביקש שמי שעשה את הכתר יגיע גם, וחילק גם לו משקה.

התאפיין באמונה וציפייה עזה בהתגלותו הקרובה של הרבי כמלך המשיח במשך כל השנים כשהוא מבטא את ציפייתו זו גם בדיבוריו עם הרבי. כך מימן הוא את הדפסתו של 'קובץ חידושי תורה בעניני המלך המשיח והגאולה השלמה' שיצא לאור ע"י ר' [[משה סלונים]] בחודש [[מרחשון]] [[תשמ"ג]] ובו הופיעו דברים ברורים על כך שהרבי הוא המלך המשיח, כשבסוף הקובץ נדפסה ההקדשה: "קובץ זה נדפס ע"י הרה"ח ר' זושא שי' רבקין לזכות כ"ק אדמו"ר שליט"א - מלך המשיח שיבוא ויגאלנו בשנה זו שנת תשמ"ג".
גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]].

נפטר ב[[י"ח אדר]] ה'[[תשע"ב]] ב[[כפר חב"ד]].