עריכת הדף "ויתן לך" (פסקה)

==מקור התפילה וטעמה==
המקור הקדום ביותר הוא ככל הנראה בסדור רבנו שלמה, המיוחס לרבנו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא, וכתב שטעם הדבר הוא "מפני שבשבת מאחרים לצאת, שלא ישאר אדם יחידי בבית הכנסת, אלא יתפלל בעוד שהציבור יתפלל אותו ויצא עמהם. ותיקנו ב'ויתן לך' פסוקים של תורה ופסוקים של נביאים ופסוקים של כתובים, כדי שיצא אדם מידי חובתו שעסק בתחלת השבוע בתורה ובנביאים ובכתובים. ויש מקומות שמוסיפים בו פסוקים וסדרי ברייתות, וכל זה אינו אלא להוציא את הציבור מידי עסק בתורה לזכותם".

מנהג זה מבוסס על דברי הזוהר{{הערה|חלק א' יד, ב (סוף ההקדמה).}}: ".. ואינון מקיימי על ההוא בר נש כל ברכאן דקא אמרי ציבורא ויתן לך האלקים מטל השמים וכו'"{{הערה|רבי חיים ויטאל, [[שער הכוונות]].}}.

בשיבולי הלקט{{הערה|סימן קכ"ט}} כתב טעם נוסף למנהג: "נהגו לומר פסוקין של ברכות ונחמות לסימן טוב, לפי שהיא תחלת השבוע: 'ויתן לך', 'יעבדוך עמים' וכו' כסדר הכתוב בסידורים"{{הערה|וראה שם ששלל את המנהג לחתום פסוקים אלו בברכה 'מלך מהולל בתשבחות' כיון שאין לברכה זו מקור והינה ברכה לבטלה.}}.

ובמחזור ויטרי{{הערה|סימן קמה.}} כותב שטעם אמירת פסוקים אלו קשורים עם עצם הארכת התפילה, "מפני שביום השבת יוצאין פושעי ישראל מגהינם ויש להם מנוחה בשבת", בדומה לטעם אמירת 'ויהי נועם' ו[[קדושה דסדרא]] במוצאי שבת.

המנהג הובא גם בספר הכלבו{{הערה|סימן מא.}} ובאבודרהם, וכן הובא להלכה בשולחן ערוך{{הערה|רמ"א סימן רצ"ה סעיף א'.}}, שכתב שגם בשבוע שחל בו יום טוב ולא אומרים 'ואתה קדוש', כן אומרים את פסוקי 'ויתן לך' שהם סימן לברכה.

בסך הכל, מצינו בדברי רבותינו שישה טעמים שונים לאמירת ויתן לך: 
#כשהשבוע נכנס אומרים פסוקים טובים וברכות ונחמות. כדי להמשיך תחילת ימי החול בפסוקי [[ברכה]] ורצון. 
#לסימן טוב בתחילת השבוע. 
#כדי שיתברכו במעשה ידיהם. 
#ה[[נשמה|נשמות]] הנמצאות בגהינום יוצאות ממנו ב[[ערב שבת]] והן שבות אליו לאחר צאת ה[[שבת]], אך לא מיד עם צאתה אלא רק לאחר שהיהודי סיים את ברכת ההבדלה, לכן מאריכים באמירת ההבדלה בתוספת פסוקים אחריה - כדי להאריך ל[[רשעים]] מלחזור ל[[גהינום]]. 
#כדי שהפעולה ה'''ראש'''ונה - מלשון ראש - של השבוע תהיה בעניני [[ברכה]] ו[[קדושה]], ולא בעניני חולין. 
#תוכן ברכת ויתן לך - מטל השמים ומשמני הארץ - כולל כל [[סדר ההשתלשלות]], ולכן נוהגים לאומרה מיד לאחר הבדלה, שכוללת כל סדר ההשתלשלות, כידוע שד' העניינים - [[יין]], בשמים, נר והבדלה - הם כנגד ד' עולמות [[אבי"ע]].